וַיִּשְׁלַח וְגוֹ׳ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם אָבִיו בֶּן בְּעוֹר, גַּם לְהַזְכִּיר מְקוֹמוֹ פְּתוֹרָה אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ הַזְּרִיזוּת שֶׁעָשָׂה בָּלָק הָרָשָׁע בִּשְׁלִיחוּת זֶה כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לִידֵי גְּמָר תֵּכֶף וּמִיָּד. לָזֶה פֵּרַשׁ לַשְּׁלוּחִים וְאָמַר בֶּן בְּעוֹר לְבַל יִתְחַלֵּף בִּלְעָם בְּבִלְעָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ לַחְזֹר אַחֲרָיו צִיֵּן לָהֶם מְקוֹמוֹ וְאָמַר פְּתוֹרָה, וְלַחֲשַׁשׁ מָקוֹם אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ פְּתוֹרָה אָמַר עַל הַנָּהָר, וְהוֹדִיעָם עוֹד כִּי הָאָרֶץ הַהִיא הִיא אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ וְכֻלָּם יָדְעוּ אוֹתוֹ גַּם יָדְעוּ דֶּרֶךְ הָלַךְ בּוֹ, כִּי לִפְעָמִים לֹא יִמָּצֵא הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ וְהֵם יוֹדִיעוּם מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ שָׁם.
לִקְרֹא לוֹ. נִתְחַכֵּם בִּתְחִלַּת מַאֲמַר הַשְּׁלִיחוּת לוֹמַר, כִּי מַה שֶׁשּׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו הוּא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָרוּץ אַחַר הֲנָאָתוֹ בְּלֹא עִכּוּב.
הִנֵּה עַם יָצָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ הִנֵּה, גַּם אָמְרוֹ יָצָא, וְכִי לֹא יָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם לְבִלְעָם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ, גַּם אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַיְכַס וְגוֹ׳.
וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,ט) שֶׁאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה יוֹעֲצִים הָיוּ לְפַרְעֹה כְּשֶׁאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בִּלְעָם, וְהוּא אֲשֶׁר יָעַץ עֲלֵיהֶם רָעָה, וּבִכְשָׁפָיו הֶעֱמִיד כִּשּׁוּף לְבַל יוּכַל עֶבֶד לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֻבְטָח כִּי לְעוֹלָם לֹא יֵצֵא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְלָזֶה שָׁלַח לוֹמַר לוֹ הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, פֵּרוּשׁ הֵפֶךְ הַיָּדוּעַ, וּבִטֵּל כֹּחֵי הַכְּשָׁפִים. וְאֶפְשָׁר כִּי בִּלְעָם הָיָה מַבְטִיחַ אֶת בָּלָק שֶׁלֹּא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם עוֹלָמִית, וְלָזֶה אָמַר לוֹ ״הִנֵּה יָצָא״. וְאָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן נֶגֶד מַה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם בְּמוֹעֲצוֹתָיו הָרָעִים לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְמַעֲטָם, גַּם לַהֲרֹג זְכוּרֵיהֶם וּלְשַׁחֵת הַבָּנִים. הִנֵּה הוּא הֵפֶךְ הַדְּבָרִים, שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נִתְמַעֵט אֶלָּא אַדְרַבָּא נִתְרַבָּה עַד לִמְאֹד, וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.
וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁנִּכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו לְמוּלִי לְהוֹרִישֵׁנִי. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,ז) שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מַרְאִים עַצְמָן מְזוּיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן נֶגֶד מוֹאָב מִטַּעַם חֲצִיפוּת הָרָשׁוּם בַּשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי כַּוָּנָתָם לְהָרַע לָהֶם. וְטַעְמוֹ שֶׁל בָּלָק שֶׁשָּׁלַח דְּבָרִים אֵלּוּ בִּשְׁלִיחוּת לְבִלְעָם, לְצַד שֶׁחָשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם לָמָּה לִי לָלֶכֶת שָׁמָּה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ. גַּם חָשַׁשׁ בָּלָק שֶׁיַּרְגִּישׁ בִּלְעָם בִּכְשָׁפָיו לָדַעַת כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בִּגְבוּל מוֹאָב וְלֹא יִרְצֶה לָבֹא, וּמִשָּׁם יִשְׁלַח לוֹמַר לָהֶם כִּי הָעָם לֹא יָצוּרוּ אוֹתָם וְלֹא יִתְגָּרוּ בָּם. לָזֶה הִקְדִּים בִּתְחִלַּת הַשְּׁלִיחוּת וְאָמַר הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ הִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ בְּעִנְיְנֵי עַם זֶה עַל אֲשֶׁר יַגִּידוּ עֲלֵיהֶם הַכְּשָׁפִים שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לֹא יֵצֵא וְיָצָא, וְעֵצָה עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן לֹא תַּעֲמוֹד כְּמוֹ שֶׁלֹּא עָמְדָה עֲצָתְךָ לְהַמְעִיטָם, שֶׁהִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳, וְלוֹמַר לִי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ מִלְחָמָה בְּמוֹאָב וְהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא נֶגֶד זֶה, שֶׁהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי, לָזֶה לֹא תִּסְמוֹךְ עַל מַה שֶׁתַּשְׂכִּיל בִּידִיעָתְךָ וּבֹא תָּבֹא.
