וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃

וקבתו לי. אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ וְקָבְנוֹ, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד - אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקָּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם, מלדי"רש בְּלַעַז:

וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם אִיתָא כְּעַן אֲדַבְּרִינָךְ לַאֲתַר אָחֳרָן מָאִים יְהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָם יְיָ וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָן

וקבתו לי. מפעלי הכפל כמו וסבותי אני:

לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ. אָמַר נָא פֵּרוּשׁ, עַתָּה שֶׁכְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבָרֵךְ כְּבָר בֵּרְכָם. וְטַעַם שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְצַפֶּה לְדָבָר, שֶׁרָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁה׳ חָפֵץ בִּבְרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה כִּי חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַפִּנָּה שֶׁעָמַד בִּלְעָם פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם הָיוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו כְּנֶגֶד כָּל הָעָם, מִן הַסְּתָם יִהְיוּ בָּהֶם כַּת אַחַת בִּלְתִּי הֲגוּנָה, וְחָשַׁב אוּלַי יִמְצָא מָקוֹם לָקוֹב מִשָּׁם. וְהוּא אָמְרוֹ אוּלַי יִישַׁר וְגוֹ׳. וְאָמַר וְקַבֹּתוֹ לִי וְלֹא אָמַר ״לְקַבֹּתוֹ״, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁאֵין צוֹרֶךְ שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֹּתוֹ, אֶלָּא שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ שֶׁלֹּא לְמָנְעֲךָ וְאָז תִּקֳּבֶנּוּ מִשָּׁם.