בְּמִדְבַּר כ״ד · י׳

וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃

במילים פשוטות

בלק חורה אפו בבלעם, סופק את כפיו ואומר: לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים. רש״י מבאר ש״ויספוק״ פירושו הכה כף אל כף, מחוות זעם. אבן עזרא מבאר ש״ויספוק את כפיו״ הוא כמו ״ספקו עליך כפיים״. הפסוק מתאר את שיא כעסו של בלק: לאחר שלוש ברכות במקום קללות, הוא מתפרץ בזעם, סופק כפיו ומטיח בבלעם שבמקום לקלל את אויביו הוא בירכם שלוש פעמים. מחוות סיפוק הכפיים ממחישה את תסכולו העמוק ואת אזלת ידו. בלק שכר את בלעם למטרה ברורה, וכל ניסיונותיו - שלושה מקומות ושלושה טקסי קורבנות - הובילו לברכות ולא לקללות. הכעס המתפרץ מסמל את קריסת המזימה כולה: בלק מבין סופית שאין בכוחו של בלעם לקלל, וכל השקעתו הייתה לשווא. תגובתו הנרגזת חותמת את כישלון ניסיון הקללה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויספק. הִכָּה זוֹ עַל זוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְקֵיף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וּשְׁקָפִינוּן לִידוֹהִי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי קְרִיתָךְ וְהָא בָּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְנַן תְּלַת זִמְנִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויספק את כפיו. כמו ספקו עליך כפים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ וַיִּסְפֹּק וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: חָרָה אַפּוֹ וְשִׁכֵּךְ רָגְזוֹ בִּסְפִיקַת כַּפָּיו.

בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. פֵּרוּשׁ, בֵּרַכְתָּ בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ קְלָלָה, וְהָרְאָיָה שֶׁאָמַרְתָּ ״מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר״, וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהָרַע, לֹא הִרְגִּישׁ בָּלָק בְּכַוָּנָה זוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל