אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה וְגוֹ׳. כָּפַל הַדְּבָרִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם כָּפַל לוֹמַר דָּרַךְ כּוֹכָב וְגוֹ׳ וְקָם שֵׁבֶט וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר וּמָחַץ וְגוֹ׳ וְקַרְקַר וְגוֹ׳. כָּל הַנְּבוּאָה בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְרָה, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״ - זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, וְהוּא רָחוֹק מֻפְלָג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הֵן אָנוּ בִּתְחִלַּת מֵאָה הַשִּׁשִּׁית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי קִצִּים אֵלּוּ דִּבֵּר הַכָּתוּב. כְּנֶגֶד אִם זָכוּ אָמַר אֶרְאֶנּוּ, פֵּרוּשׁ לְדָבָר שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר אֲבָל אֵינוֹ עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּזְמַן אַחֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,כג) אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה כַּמִּצְטָרֵךְ הָיוּ נִגְאָלִים מִיָּד אֲפִלּוּ לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת, דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״. וּכְנֶגֶד קֵץ ״בְּעִתָּהּ״ אָמַר אֲשׁוּרֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצּוֹפֶה מֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא קָרוֹב כִּי הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ אָרוֹךְ עַד לִמְאֹד בַּעֲווֹנוֹת. וְאָמְרוֹ דָּרַךְ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, זֹאת הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״אֶרְאֶנּוּ״ וְגוֹ׳.
וְכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַדָּבָר מֻפְלָא בְּמַעֲלָה וְיִתְגַּלֶּה הַגּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם בְּמוֹפֵת וְאוֹת, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״א קיט. וח״ג ריב:), מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִצַּד הַקֵּץ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לָהּ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ט:ט) שֶׁהַגּוֹאֵל יָבֹא ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״, שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה״, אָמַר דָּרַךְ כּוֹכָב, שֶׁיִּזְרַח הַגּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, גַּם רָמַז לַכּוֹכָב הַיּוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם לְנֵס מֻפְלָא, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (שם). וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, אָמַר וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דניאל ד:יד) ״וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ״, שֶׁיָּבֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְיָקוּם וְיִמְלֹךְ וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ.
וְטַעַם שֶׁיִּעֵד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״ שֶׁהִיא כְּכוֹכָב לְיַעֲקֹב, וּגְאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁהִיא עָנִי וְכוּ׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַמּוּשָּׂג לְגֶדֶר זֶה שֶׁל בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּכוֹכָב הוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִפְּאַת גֶּדֶר הַבֵּינוֹנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְיָבֹא בִּזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אֲבָל בִּיאָתוֹ בְּדֶרֶךְ ״וְקָם שֵׁבֶט״ זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁלֹּא יֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כַּת הַבֵּינוֹנִים וְלֹא יָבֹא אֶלָּא מִפְּאַת כַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל:
עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הָרָמוּז בַּכּוֹכָב כַּנִּזְכָּר, וְאָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יִרְמֹז עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּגֶדֶר שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים יַעֲקֹב, לֹא יָאִיר לָהֶם אֶלָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, אֲבָל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם יָמוּת בְּמִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.). אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כֻּלָּן צַדִּיקִים, שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ, אָז אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁהוּא מָשִׁיחַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם - וְקָם, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה לִפְנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס. וְתִמְצָא שֶׁצִּוּוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (עץ חיים שער העמידה) לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶהֱרָג בַּמִּלְחָמָה.
וְאָמְרוֹ וּמָחַץ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה מד,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּי שְׁלֹשָׁה עַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לְבַד מֵהַשִּׁבְעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפֶרֶק הֶשֵּׂג יַד יִשְׂרָאֵל, הֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, וְהֵם הָרְמוּזִים בְּמַאֲמַר קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב פֵּרוּשׁ, הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר יְאַבֵּד מוֹאָב וְלֹא יַשְׁאִיר לוֹ פֵּאָה בְּכָל זָוִיּוֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר פַּאֲתֵי.
אוֹ יִרְמוֹז שֶׁיַּקְדִּים דָּוִד וְיִמְחָצֵם וִימַדְּדֵם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד פְּאוֹתָיו הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם. וּכְנֶגֶד עַמּוֹן אָמַר וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְיִחֲסָם לְשֵׁת לְפִי שֶׁהֵם חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וּלְפִי שֶׁשְּׁמָם יֵשׁ בּוֹ מִדַּת בּוֹשֶׁת אָמַר ״וְקַרְקַר״ וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״:
אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִכְלָלוּת כָּל הָאוּמּוֹת, שֶׁכֻּלָּן בָּאוּ מִשֵּׁת, וּמִכְּלָלָם הֵם עַמּוֹן. וְטַעַם שֶׁפֵּרַט מוֹאָב, לְפִי שֶׁהֵם שָׁלְחוּ אַחֲרָיו וְעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה בֵּאַר הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לָהֶם בִּפְרָטוּת.
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר אֻמּוֹת, וְלָמָּה אָמַר ״כָּל בְּנֵי שֵׁת״? הוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל בְּנֵי שֵׁת שֶׁבָּאוּ לְזַכּוֹתָם יִטָּהֲרוּ לָנוּ בֶּאֱדוֹם, וְלָזֶה וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״, כִּי לֹא יִתְאַבְּדוּ כָּל הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה (ישעיהו ס״ה:כ׳) ״הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה״ וְגוֹ׳:
