בְּמִדְבַּר כ״ד · כ׳

וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

במילים פשוטות

בלעם רואה את עמלק ונושא משלו: ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד. רש״י מבאר ש״וירא את עמלק״ פירושו שנסתכל בפורענותו של עמלק, ו״ראשית גויים עמלק״ - הוא קדם את כולם להילחם בישראל, ואחריתו לאבוד בידם, שנאמר ״תמחה את זכר עמלק״. אבן עזרא מבאר שהמשל הוא שעמלק הוא הגוי הנלחם עם ישראל בראשונה, ואחריתו עד שיהיה אובד, כפי שהיה בימי שאול. הפסוק מנבא על אובדנו של עמלק. עמלק היה הראשון להילחם בישראל לאחר יציאת מצרים, ולכן נקרא ״ראשית גויים״, אך סופו כליה מוחלטת. אבן עזרא קושר זאת למלחמת שאול בעמלק. הנבואה מבטאת עיקרון של מידה כנגד מידה: מי שהתקיף את ישראל ראשון, אחריתו להיכחד. בלעם, המסתכל בגורל האומות, מנבא על מפלת עמלק - אויבו המושבע של ישראל. כך ממשיך חזון בלעם למסור בשורות על מפלת אויבי ישראל ועל קיום גזירת ה׳ למחות את זכר עמלק.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וירא את עמלק. נִסְתַּכֵּל בְּפֻרְעֲנוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק:

ראשית גוים עמלק. הוּא קָדַם אֶת כֻּלָּם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל - וְכָךְ תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס - ואחריתו לֵאָבֵד בְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כ"ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲזָא יַת עֲמַלְקָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאַמַר רֵישׁ קְרָבַיָא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמַלְקָאָה וְסוֹפֵיהּ לְעָלְמָא יֵיבָד

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וירא את עמלק. בדרך נבואה והמשל ראשית גוים ופירושו כי הוא הגוי הנלחם עם ישראל בראשונה ואחריתו עד שיהיה אובד וכן היה בימי שאול שהמית מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק וזקן ורבים פירשו ראשית גוים כי הם יחשבו בראש הגוים ולא היה כן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק - נִסְתַּכֵּל בְּפֻרְעָנוּתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְאָמַר: ״רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק״, הוּא קָדַם אֶת כֻּלָּם לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ד:כ׳), וְאַחֲרִיתוֹ לֵיאָבֵד בְּיָדָם - ״תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״ (דברים כה יט), לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ד:כ׳). וְיִתָּכֵן כִּי "וַיַּרְא" כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן, וְהִבִּיט כְּנֶגֶד אֶרֶץ עֲמָלֵק הַיּוֹשֵׁב בָּהָר הַהוּא. וְאָמַר כִּי הוּא עַתָּה רֵאשִׁית גּוֹיִם, כִּי בְּרֹאשׁ הָעַמִּים יֵחָשֵׁב, כִּי גִּבּוֹרִים הָיוּ וְאַנְשֵׁי חַיִל לַמִּלְחָמָה. וְלוּלֵי כֵן לֹא עָלָה בְּלִבּוֹ לָבֹא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לִבְחֹר אֲנָשִׁים וְלִתְפִלָּה וְלִנְשִׂיאוּת כַּפָּיו לְחוּלְשָׁתוֹ, וּבָנָה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי (שמות יז טו), כִּי חֲשָׁבָהּ לְנֵס גָּדוֹל. וְלָכֵן אָמַר זֶה כִּי הוּא רֵאשִׁית הָעַמִּים וְאַחֲרִיתוֹ יֹאבַד יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם״ (שם פסוק יד). וְכֵן ״רֵאשִׁית שְׁמָנִים״ (עמוס ו ו) - הַמְשֻׁבָּח שֶׁבָּהֶם שֶׁהוּא נִמְנֶה רִאשׁוֹנָה. וְכֵן ״רֵאשִׁית הַחֵרֶם״ (שמואל א טו כא), ״לְרֹאשׁ וּלְקָצִין״ (שופטים יא יא), ״בְּשָׂמִים רֹאשׁ״ (שמות ל כג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וירא את עמלק - ממקום שהיה שם משם ראה אותם.

ראשית גוים - כתרגומו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וירא את עמלק הוא מבניו של אדום היה אלא לפי שהיה לבדו מזדווג להם לישראל תחלה ניבא לו בלעם את מפלתו לעצמו.

[ראשית גוים עמלק שהיה ראשון להזדווג להם לישראל].

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

רֵאשִׁית וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: רֵאשִׁית גּוֹיִם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְאַבֵּד, לֹא נִצְטַוּוּ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל עֲמָלֵק, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות י״ז:י״ד) ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְזֶה הָיָה סָמוּךְ לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ לוֹחֲמִים וְהוֹלְכִים בּוֹ. שָׁאוּל עָשָׂה בּוֹ מַה שֶׁעָשָׂה, בִּימֵי מָרְדְּכַי עָשׂוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשׂוּ, וְאָמַר וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יַעֲמֹד עַל פֶּרֶק סוֹף הַכִּלָּיוֹן אֶלָּא עֲדֵי אוֹבֵד, פֵּרוּשׁ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד הָאֻמּוֹת אָז תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְהַכְרִית.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: רֵאשִׁית גּוֹיִם - פֵּרוּשׁ, ״רֵאשִׁית״ לְשׁוֹן מַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת הוּא עֲמָלֵק לְכָל הַגּוֹיִם, וְיִהְיֶה עוֹמֵד בְּמַעֲלָה זוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶרֶק כִּלְיוֹנוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרִיתוֹ - פֵּרוּשׁ, גַּם כִּי יִהְיֶה רֵאשִׁית גּוֹיִם - עֲדֵי אוֹבֵד, וְיֵשׁ שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיעַ בְּיָדָם בְּפֶרֶק גְּדֻלָּתוֹ. וְכֵן אָמַר וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְגוֹ׳ וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל לְמָנָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל