וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃

הכתוב מפרט את בני פרץ: לחצרון משפחת החצרוני, לחמול משפחת החמולי. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, ויהיו בני פרץ לחצרון זרעית חצרון ולחמול זרעית חמול. הפסוק ממשיך את מניין שבט יהודה ומפרט את שתי המשפחות שיצאו מפרץ, על שם בניו חצרון וחמול. כפי שביאר חזקוני בפסוק הקודם, בני פרץ נחלקו לשלוש משפחות, אחת על שם פרץ עצמו ושתיים על שם חצרון וחמול. חצרון הוא אבי שושלת בית דוד, שכן ממנו השתלשלה מלכות ישראל דרך רם, נחשון ובועז עד דוד המלך. כך מבליט המניין את חשיבותה של משפחת פרץ בתוך שבט יהודה, שממנה עתידה לצמוח מלכות ישראל הנצחית.