בְּמִדְבַּר כ״ו · כ״ג

בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃

במילים פשוטות

הכתוב עובר למנות את בני יששכר למשפחותם: תולע משפחת התולעי, לפוה משפחת הפוני. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו. אור החיים מבאר על פי מה שקדם שיששכר הוא בן תורה, ורמזה התורה בשמו של יששכר שדווקא זה יש לו שכר, וכל מי שחוץ ממנו מה יתרון לאדם בכל עמלו. הוא דורש את שמות המשפחות כרמז למעלת לימוד התורה. הפסוק פותח את מניין שבט יששכר, הידוע כשבט של לומדי תורה. פירוש אור החיים מלמד שאף בתוך רשימת המשפחות היבשה טמונים רמזים רוחניים על ייחודו של כל שבט, וכאן על מעלתו של יששכר כשבט המוקדש לעסק התורה, שהוא השכר האמיתי של האדם.
מבוסס על אונקלוס, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּנֵי יִשָשׂכָר לְזַרְעֲיַתְהוֹן תּוֹלָע זַרְעִית תּוֹלָע לְפֻוָה זַרְעִית פּוּנִי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בְּנֵי יִשָּׂשכָר וְגוֹ׳. לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי יִשָּׂשכָר הוּא בֶּן תּוֹרָה, רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּשֵׁם זֶה שֶׁל יִשָּׂשכָר כִּי דַּוְקָא זֶה יֶשְׁנוֹ לְשָׂכָר, וְכָל חוּץ מִמֶּנּוּ מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח:) שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ׳ אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים, אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יַעֲמֹד קִנְיָן הַמְּדֻמֶּה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲמֹד הֶבֶל הוּא. עוֹד יִרְמֹז כִּי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא שָׂכָר לוֹ, כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה א:א) בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וְכוּ׳ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. עוֹד יִרְמֹז לְמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג,יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ יֵשׁ שָׂכָר.

וְאָמְרוֹ לְתוֹלָע וְגוֹ׳, רָמַז הַכָּתוּב תְּנָאֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁמוֹת מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר, וְהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, כְּאָמְרָם (אבות ו,ה) בַּמִּשְׁנָה שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים. הִנֵּה מַשְׁמָעוּת תּוֹלָע יַגִּיד שְׁנֵי פְּרָטִים: א׳, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּעָדִין זֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז:) עַל דָּוִד שֶׁנִּקְרָא ״עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי״ (שמואל ב כג:ח). ב׳, שֶׁיִּתְעַסֵּק בְּפִיו כְּתוֹלָע זֶה שֶׁכֹּחָהּ בְּפִיהָ, כִּי לַעֲמַל פֶּה נִבְרָא הָאָדָם. וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ כּוֹלְלִים כָּל עַנְפֵי הָעֲנָוָה וְכָל עַנְפֵי הַלִּמּוּד הַמְּנוּיִים בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת הַנִּזְכָּרִים.

וְאָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי - יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הוֹסִיף אוֹת שֶׁאֵינָהּ נִמְנֵית מֵאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר מִשְׁפַּחַת הַפֻּוִּי? אֶלָּא רָמַז לִשְׁאָר מַעֲלוֹת הַמְּנוּיִים שָׁם בָּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה (אבות ו:ה) שֶׁהֵם מִיעוּט שִׂיחָה, מִיעוּט שְׂחוֹק וּשְׁאָר הָעֲנָפִים הַדּוֹמִים לְאֵלּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ ״פֻּוָּה״ הוּא לְשׁוֹן פֶּה, וְהוֹסִיף לוֹ אוֹת וָא״ו שֶׁהוּא סוֹד עֵץ חַיִּים שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ יֶתֶר עַל שְׁאָר הַפִּיּוֹת. גַּם רָמַז בִּסְמִיכוּת אוֹת הַוָּא״ו לְאוֹת הֵ״א לוֹמַר סוֹד חִבּוּר הַמִּדּוֹת בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְאָמְרוֹ מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ מִמּוֹתָרוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת גַּם מֵהַשְּׂחוֹק וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים, כִּי הֵם מוֹנְעִים קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּאָדָם. וּמָצָאתִי לַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתְבוּ (אלשיך על שמות כח:לא) כִּי פֶּה שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָה דִּינוֹ כִּכְלִי שָׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּם בַּקֹּדֶשׁ, כִּי אֵין קְדֻשָּׁה כִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְלָזֶה אָסוּר לְדַבֵּר בּוֹ אֲפִלּוּ דִּבְרֵי חוֹל הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְפֻוָּה שֶׁהוּא פֶּה הֶעָמֵל בַּתּוֹרָה שֶׁבּוֹ שׁוֹכֵן חֲצִי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת מִפִּיו כֹּל חוּץ מֵהֲגוֹת בַּתּוֹרָה, וּבָזֶה נִכְלָלִים חֵלֶק אֶחָד מֵהָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת שֶׁהֵם בְּמִיעוּט שִׂיחָה, בְּמִיעוּט שְׂחוֹק, בְּמִיעוּט תַּעֲנוּג וְכַדּוֹמֶה לָהֶם שֶׁבַּעֲנַף הַמּוֹתָרוֹת.

וְאָמְרוֹ לְיָשׁוּב - יִרְמֹז שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּישִׁיבָה וְלֹא דֶּרֶךְ עֲרַאי, גַּם צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַתּוֹרָה עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל עִקָּרוֹ כַּמִּצְטָרֵךְ בְּעֹמֶק הֲלָכָה כִּי הוּא זֶה עִקַּר הַתּוֹרָה, וּבָזֶה נִכְלָלִים חֵלֶק אֶחָד מֵהָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת שֶׁהֵם בְּיִשּׁוּב, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, הַמְּכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ וְכוּ׳, גַּם מַה שֶׁמָּנוּ שָׁם שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, עֲרִיכַת שְׂפָתַיִם, בִּינַת הַלֵּב וְכוּ׳, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבַּעֲנַף הֲבָנַת הַשִּׂכְלִיּוֹת.

וְאָמְרוֹ לְשִׁמְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרוֹנִי - יִרְמֹז לְתוֹסֶפֶת הַשְּׁמִירָה הַמִּתְחַיֵּב עֲשׂוֹת בֶּן תּוֹרָה יֶתֶר עַל הֶהָמוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.): הֵיכִי דָמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנָא דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא וְלָא יָהִיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתַּר, עַד כָּאן. מִזֶּה יַקִּישׁ כַּמָּה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּר בֶּן תּוֹרָה בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חובת הלבבות שער התשובה פ״ה) כִּי חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הֶתֵּר לְבַל יִכָּשְׁלוּ בְּשַׁעַר הָאִסּוּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשִׁמְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרוֹנִי״.

וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר לִפְקוּדֵיהֶם - פֵּרוּשׁ פְּקוּדֵיהֶם, פְּקִידָה לְטוֹב, וּמַה הִיא הַפְּקִידָה? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כָּאן רָמַז הַשָּׂגָה בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים, וְהוּא בְּחִינַת נְקוּדָּה אַחַת, הֲרֵי ס״ה שֶׁהוּא מִסְפַּר אדנ״י, וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַלַּמְדָן תִּתְמַתֵּק בְּחִינַת הַדִּין שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ ס״ד וְתִהְיֶה נִתְקֶנֶת הַשְּׁכִינָה בְּמִסְפָּרָהּ ס״ה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב ט.) בְּפָסוּק ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים״ וְגוֹ׳ (דברים כב:ו), וְהַשָּׂגָה שְׁנִיָּה הִיא לָעוֹלָם הַבָּא, כָּרָמוּז בִּשְׁמוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.

וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה, אָעִיר בְּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי (עוקצין ג,יב) שֶׁאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל וְכוּ׳ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וּמוֹכִיחַ מֵאָמְרוֹ (משלי ח:כא) ״לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ״. קָשֶׁה לִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִם לְמִסְפָּר יְכַוֵּן הַכָּתוּב לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִסְפַּר הָעֶשֶׂר לְמִסְפַּר הַמֵּאוֹת, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי שַׁ״י״? וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרִאשׁוֹנִים טַעַם עָרֵב, כִּי מִסְפָּר זֶה יִרְמֹז לְאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר. וּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּא לְלַמֵּד כִּי הַצַּדִּיקִים יִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, אֲבָל אֵין הַשָּׂגָתָם בְּכֻלָּם שָׁוָה, אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה יַשִּׂיגוּ כָּל הַהַדְרָגוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בָּהֶם, וְהֵם בְּמִסְפַּר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, אֲבָל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא עוֹלָם הָאֲצִילוּת לֹא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג כָּל צַדִּיק כִּי אִם חֵלֶק מֵעֲשָׂרָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא גַּם כֵּן עֲשָׂרָה בִּפְרָטָם כַּנִּזְכָּר שֶׁכָּל אֶחָד כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶשֶׂר הַמֻּשָּׂג מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב הָעֶשֶׂר לַמֵּאוֹת וְאָמַר ״לְהַנְחִיל וְגוֹ׳ יֵ״שׁ״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֶלֶף יְכַוֵּן לַחֵלֶק הַקָּטָן הָרָמוּז בְּיוֹ״ד, וְיִחֵד לוֹ מִסְפָּר זֶה שֶׁל אֶלֶף כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּל עֶשֶׂר כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר וְעֶשֶׂר מֵעֶשֶׂר, הֲרֵי שֶׁנְּקֻדָּה אַחַת תִּתְכַּנֶּה לְאֶלֶף. וְאָמְרוֹ ״וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ כִּפְשָׁטָהּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר - ״יֵשׁ שָׂכָר״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל