אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ {ס}

הכתוב מסכם את משפחות בני אשר לפקודיהם וקובע את מספרם: שלושה וחמישים אלף וארבע מאות. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, אלה זרעית בני אשר למניינם. הפסוק חותם את מניין שבט אשר, שמספרו גדל באופן ניכר לעומת המפקד הראשון במדבר סיני. הגידול בשבט אשר מלמד על ברכה שזכה בה השבט. סיכום זה משלים את מניין השבט, שחנה בדגל הצפון יחד עם דן ונפתלי. גודלו של אשר יזכה אותו בנחלה נאה בארץ, ולפי הברכה נחל אשר אזור פורה ועשיר בשמן זית לחוף הים בצפון. המבנה הקבוע של סיכום המספר לאחר פירוט המשפחות נמשך בעקביות. עלייתו המספרית של אשר מבליטה את הברכה שנאמרה עליו, שיהיה שמן לחמו והוא ייתן מעדני מלך.