לפני משה ולפני אלעזר. מַגִּיד שֶׁלֹּא עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא בִשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, אַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן (שם):
לפני משה. וְאַחַר כָּךְ לִפְנֵי אֶלְעָזָר? אֶפְשַׁר אִם מֹשֶׁה לֹא יָדַע אֶלְעָזָר יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעָמְדוּ לִפְנֵי כֻלָּם (שם; בבא בתרא קי"ט):
וְקָמָן קֳדָם משֶׁה וְקֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְקֳדָם רַבְרְבַיָא וְכָל כְּנִשְׁתָּא בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא לְמֵימָר
וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ׳. בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:ו) פֵּרַשְׁתִּי מַחְלוֹקֶת אַבָּא חָנָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, גַּם לָמָּה נֶחְלְקוּ גַּם בְּמָקוֹם זֶה, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ גַּם כֵּן כָּל הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת, לְהָאוֹמֵר חוֹלְקִין כָּבוֹד וְכוּ׳ מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲפִלּוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד מִן הַסְּתָם אֵין הַנְּשִׂיאִים חוֹלְקִים כָּבוֹד לְעַם הָאָרֶץ, וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹלְקִין וְכוּ׳ מִכָּאן תִּתְחַיֵּב לוֹמַר סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ וְהָבֵן. וְטַעַם שֶׁדִּבְּרוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי כֻּלָּן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ תְּשׁוּבָתוֹ לָהֶם שֶׁלֹּא יְעַרְעֲרוּ אַחַר כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ.
וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק דַּף ר״ה אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: דְּחָב בְּמַדְבְּרָא בְּמִלּוּלָא לְגַבֵּי מֹשֶׁה, חֲשִׁיבוּ דְּמֹשֶׁה אַנְטִיר דְּבָבוּ, וּבְגִין כָּךְ קְרִיבוּ לְקַמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר וְכָל הַנְּשִׂיאִים וְכָל רָאשֵׁי אֲבָהָן וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁמְּפָרֵשׁ טַעַם מַאֲמַר הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה, הוּא שֶׁהַבָּנוֹת כִּנְּסוּ אוֹתָם לַחֲשָׁשׁ שֶׁיִּנְטֹר מֹשֶׁה לָהֶם אֵיבַת אֲבִיהֶם. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר ״וְכָל רָאשֵׁי אֲבָהָן״ הוּא פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְכָל הָעֵדָה״, וְהֻכְרַח לְפָרֵשׁ כֵּן לְפִי מַה שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁהֵם כִּנְּסוּ אוֹתָם, לֹא יִתְכַּנְּסוּ הָעֵדָה כֻּלָּם זוּלַת בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה וּבִתְקִיעָה בַּחֲצוֹצְרוֹת כַּיָּדוּעַ, לָזֶה פֵּרֵשׁ שֶׁהֵם רָאשֵׁי הָאָבוֹת.
וְיֵשׁ לְהָעִיר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר, אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת הַצַּדְקָנִיּוֹת לַחְשֹׁד בְּכָשֵׁר כְּמֹשֶׁה? וְאוּלַי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם בַּזֹּהַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִכָּאן מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא יַקְרֵב אַחְרִינֵי וְיַסְגֵּי בְּגוּבְרֵי״ עַד כָּאן, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיט:) שֶׁהַבָּנוֹת חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ וְצַדְקָנִיּוֹת הָיוּ, וּלְעוֹלָם יוֹדְעִים הָיוּ כִּי מֹשֶׁה לֹא יְעַוֵּל מִשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשׁוּ כִּי מֹשֶׁה יִשְׁפֹּט בָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הַמִּתְלוֹנְנִים וְהַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְנֵיהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ לְפִי שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה, לָזֶה כִּנְּסוּ כָּל הָאֲמוּרִים לְצַדֵּד עִמּוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֶּה בְּדַעְתּוֹ לְחוֹבָתָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁעָשָׂה כָּאָמוּר שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הַמִּשְׁפָּט וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה שֶׁנּוֹטְלוֹת נַחֲלָה, עִם כָּל זֶה עָשָׂה כֵן לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁרוֹאִים שֶׁנֶּחְשָׁדִים בַּדִּין שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ וְכוּ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ כְּמִתְלוֹנְנִים וְסִלֵּק עַצְמוֹ מִלְּצַדֵּד בְּמִשְׁפָּטָם וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳.