בְּמִדְבַּר כ״ז · ו׳

וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה' ענה למשה, לאמור. אור החיים מבאר שאמירת ״לאמר״ באה כדי שלא יחשוב משה שהמאמר ״כן בנות צלפחד״ הם הדברים הנאמרים למשה בלבד שהקריב את המשפט, ואין צורך לאומרם לזולת, לכן אמר ״לאמר״ שיאמר את הדברים לבנות ולכל ישראל. הפסוק פותח את מענה ה' לשאלת בנות צלפחד. הפתיחה הקצרה ״ויאמר ה' אל משה לאמר״ מכינה את ההכרעה ההלכתית שתבוא בפסוק הבא. פירוש אור החיים מבהיר את תפקיד המילה ״לאמר״: ההוראה אינה נשארת עניין פרטי בין ה' למשה, אלא נועדה להימסר ולהתפרסם, הן לבנות צלפחד שתביעתן התקבלה, והן לכל ישראל שילמדו ממנה את דיני הנחלה החדשים. כך מודגש שהתשובה היא הלכה כללית לדורות ולא מענה נקודתי בלבד.
מבוסס על אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמֵימָר

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מֹשֶׁה כִּי מַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת״ וְגוֹ׳ הֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמֹשֶׁה שֶׁהִקְרִיב הַמִּשְׁפָּט וְאֵין צֹרֶךְ לְאָמְרָם לְזוּלַת, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ כֵן לָהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָהֶם לְבַד אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לֵאמֹר לָהֶם״. אוֹ אֶפְשָׁר מִמַּה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ גִּלָּה כִּי מַה שֶׁקָּדַם אֵין צֹרֶךְ לְאָמְרוֹ כִּי אִם לִבְנוֹת צְלָפְחָד, וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ הוּא לֵאמֹר לַבָּנוֹת.

מקור: ספריא · נחלת הכלל