ואמרת להם. אַזְהָרָה לְבֵית דִּין (ספרי):
שנים ליום. כִּפְשׁוּטוֹ, וְעִקָּרוֹ בָא לְלַמֵּד שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחָטִין כְּנֶגֶד הַיּוֹם - תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בַּמַּעֲרָב וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִזְרָחָן שֶׁל טַבָּעוֹת (ספרי; יומא ס"ב):
וְתֵימַר לְהוֹן דֵין קוּרְבָּנָא דִי תְקַרְבוּן קֳדָם יְיָ אִימְּרִין בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין תְּרֵין לְּיוֹמָא עֲלָתָא תְּדִירָא
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה וְגוֹ׳. יִחֵד אֲמִירָה אַחֶרֶת, גַּם אָמַר זֶה הָאִשֶּׁה, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי מַה שֶׁיְּצַו ה׳ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְגוֹ׳ לַתְּמִידִין הוּא לְצַד הַהִסְתַּפְּקוּת וְלֹא לְשִׁעוּר הַנִּגְבָּל בִּשְׁלִילַת הַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְהַפָּחוֹת מִמֶּנּוּ, לָזֶה יִחֵד אֲמִירָה לְהַגְבִּיל הַדָּבָר וְאָמַר ״זֶה הָאִשֶּׁה״ - זֶה וְלֹא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד וְגוֹ׳ וְאֶת הַכֶּבֶשׂ״ וְגוֹ׳. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״צַו אֶת״ וְגוֹ׳ נִצְטַוּוּ עַל הַתְמָדַת הַקְרָבַת הַתְּמִידִין, וּבְפָסוּק זֶה נִצְטַוּוּ עַל שִׁעוּר הַקְרָבַת הַתְּמִידִין.
