וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃

ה' מוסיף את מנחת התמיד: עשירית האיפה סולת למנחה, בלולה בשמן כתית רביעית ההין. רש״י מבאר ש״סולת למנחה״ היא מנחת נסכים. חזקוני מבאר שהסולת האמורה כאן היא של חיטים, כמו הסולת האמורה במילואים, ו״בשמן כתית״ הוא שמן שהזית נדוך במדוכה ונסחט בידיים ואין עוצרים אותו בגת כדי שלא יתמצו בו השמרים. הוא מבאר ש״רביעית ההין״ היא שלושה לוגין. הפסוק מוסיף על עולת התמיד את מנחת הסולת המלווה אותה, עם שמן זית משובח. הביאורים מלמדים על איכות המרכיבים: סולת חיטים ושמן כתית שנסחט בידיים כדי להיות זך ונקי מפסולת. המנחה והנסך המלווים כל קורבן מבטאים את שלמות העבודה, שאינה מסתכמת בבשר הבהמה בלבד אלא כוללת גם מנחת דגן ונסך יין, כמתנה שלמה ומכובדת לה'.