וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

הפסוק קובע שמנחות ונסכי היום השלישי יהיו לפרים, לאילים ולכבשים במספרם כמשפט. אונקלוס מתרגם כפשוטו שהמנחות והנסכים לפי מספר הבהמות כראוי. הפסוק חוזר על הכלל שכמות המנחות והנסכים נקבעת לפי מספר הבהמות בכל יום, ״כמשפט״. מכיוון שמספר הפרים פחת ביום השלישי, גם כמות המנחות והנסכים המצורפת אליהם קטנה בהתאם. שיעור המנחה לכל בהמה נותר קבוע, אך המספר הכולל משתנה לפי מספר הקורבנות. הפסוק ממשיך את המבנה החוזר של פירוט קורבנות כל יום: לאחר מניין הבהמות באה קביעת המנחות והנסכים ההולמים את מספרן. החזרה על ״כמשפט״ מדגישה שהשיעורים היחסיים קבועים בכל ימי החג, וההבדל היחיד הוא במספר הפרים היורד. כך נשמר סדר אחיד בעבודת המקדש, שבו כל קורבן מלווה במנחה ובנסך בשיעור מוגדר, גם כאשר המספר הכולל משתנה מדי יום.