וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ {ס}

הפסוק מוסיף שעיר חטאת אחד ביום השישי, מלבד עולת התמיד מנחתה ונסכיה. אונקלוס מתרגם כפשוטו שהשעיר לחטאת בא מלבד עולת התמיד מנחתה ונסכיה. הפסוק קובע את קורבן החטאת של היום השישי, החוזר בכל ימי החג לצד העולות. שעיר החטאת קבוע בכל יום, בעוד מספר הפרים משתנה, והוא בא מלבד עולת התמיד הקבועה. יש לשים לב שכאן נכתב ״ונסכיה״ בלשון רבים, שינוי לשוני שחכמים דרשו ממנו רמזים לניסוך המים המיוחד לחג הסוכות. הפסוק משלים את מוסף היום השישי בהוספת החטאת, ומדגיש שהכול בנוסף לעבודת התמיד. המבנה החוזר של כל יום כולל עולות משתנות, מנחות ונסכים לפי המספר, שעיר חטאת קבוע, והכול מלבד התמיד. הפסוק ממשיך את הפירוט היומי המדוקדק המבטא את ייחוד קורבנות סוכות ואת ממד הכפרה הקבוע המלווה את שמחת החג בכל אחד מימיו.