וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

הפסוק משלים את שיעורי המנחה: עישרון אחד לכל כבש מן שבעת הכבשים. אונקלוס מתרגם כפשוטו שעישרון אחד לכל כבש מן שבעה. הפסוק קובע את מנחת הכבשים: לכל אחד משבעת הכבשים מצורף עישרון סולת אחד. בכך מושלם פירוט המנחות של ראש השנה - שלושה עשרונים לפר, שניים לאיל, ואחד לכל כבש. שיעור העישרון לכבש הוא הקטן ביותר, בהתאם לגודל הבהמה. פירוט זה ממשיך את הדיוק המאפיין את עבודת הקורבנות, שבה נקבע לכל בהמה שיעור מנחה מתאים. הפסוק מבהיר שאין לכבשים שיעור אחיד עם הפר והאיל, אלא מנחה קטנה יותר ההולמת את גודלם. כך מסתיים פירוט המנחות הנלוות לעולת ראש השנה, ולאחריו יבוא פירוט קורבן החטאת המשלים את מוסף היום.