וּבְנֵ֥י קְהָ֖ת לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר חֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃

הפסוק מונה את בני קהת למשפחותם: עמרם ויצהר, חברון ועוזיאל. לפי פשט הכתוב אלה ארבעת בני קהת שמהם יצאו ארבע משפחות המשנה של בית קהת. עמרם הוא אבי משה ואהרן, ולכן משפחה זו חשובה במיוחד. התורה מפרטת את חלוקת בית קהת לארבע משפחות כדי לתעד במדויק את מבנה שבט לוי ואת חלוקת התפקידים בעבודת המשכן. אין בפסוק זה פרשנות נוספת מעבר למסירת השמות, והוא חלק ממערך הצגת משפחות הלווים. בית קהת זוכה למעמד מיוחד, שכן ממנו יצאו הן הכהונה, דרך עמרם ואהרן, והן האחריות על נשיאת כלי הקודש החשובים ביותר במשכן.