בְּמִדְבַּר ג׳ · כ״ג

מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃

במילים פשוטות

הפסוק קובע את מקום חניית בני גרשון: אחרי המשכן יחנו ימה, כלומר במערב. אבן עזרא מבאר ש״אחרי המשכן״ פירושו מאחוריו, ו״ימה״ פירושו למערב, על שם הים הגדול שבמערב ארץ ישראל. רמב״ן מסביר מדוע לא פתח הכתוב במשמרות הלווים מן המזרח כפי שעשה בדגלים: משום שאין שם משמרת ללווים אלא לאהרן ובניו הכהנים ולמשה, ולכן החל מן המערב. לפי פשט הכתוב, בית גרשון חונה מאחורי המשכן בצד מערב, ומקום זה נקבע לו לפי מעלתו כבכור בין בני לוי. כך מתחיל תיאור מערך חניית הלווים סביב המשכן, שבו כל אחת משלוש המשפחות תופסת רוח משלה, מלבד המזרח השמור לכהנים ולמשה.
מבוסס על אבן עזרא, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

זַרְעֲיַת גֵרְשׁוֹן אֲחוֹרֵי מַשְׁכְּנָא יִשְּׁרוּן מַעַרְבָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אחרי המשכן. כמו אחורי וכן אחור וקדם:

ימה. בעבור שהוא הים הגדול הספרדי בארץ ישראל לפאת מערב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

לֹא הֵחֵל הַכָּתוּב בְּמִשְׁמְרוֹת הַלְוִיִּם מִן הַמִּזְרָח כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּדְּגָלִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שָׁם מִשְׁמֶרֶת לַלְוִיִּם, רַק לְאַהֲרֹן וּבָנָיו הַכֹּהֲנִים וּלְמֹשֶׁה שֶׁהוּא כֹּהֵן הַכֹּהֲנִים. וְהֵחֵל מִן הַמַּעֲרָב שֶׁהוּא מָעֳמָד כְּנֶגֶד הַמִּזְרָח, אֲבָל שָׂם בַּדָּרוֹם שֶׁהוּא נִכְבָּד מִמֶּנּוּ בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם הַנִּכְבָּדִים בַּלְוִיִּם, וְנָתַן לָהֶם הָאָרוֹן וְהַקֹּדֶשׁ. וּבַמַּעֲרָב שָׂם בְּנֵי גֵרְשׁוֹן שֶׁהוּא הַבְּכוֹר, וְנָתַן לָהֶם הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל, וְשָׂם בַּצָּפוֹן שֶׁהוּא הָרוּחַ הָאַחֲרוֹן בְּנֵי מְרָרִי, וְנָתַן לָהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַמִּקְדָּשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל