וְחָצִ֙יתָ֙ אֶת־הַמַּלְק֔וֹחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כׇּל־הָעֵדָֽה׃

משה מצווה לחצות את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא לבין כל העדה. רש״י מבאר בפשטות שחציו יינתן לאלה שיצאו למלחמה וחציו לכל שאר העדה שנשארה במחנה. אבן עזרא מציין ש״מלקוח״ הוא שם כולל לשלל. עיקרון החלוקה כאן נותן משקל מיוחד ללוחמים: אף שהם היו מעטים - שנים עשר אלף בלבד - הם מקבלים מחצית מכל השלל, וכל שאר העם, שהיו מאות אלפים, מקבלים את המחצית השנייה. חלוקה זו מבטאת הכרה בסיכון ובמאמץ של היוצאים לקרב, ובהמשך הפרק יתברר שהמכס המוטל על כל צד שונה בהתאם.