וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃

המפקדים על אלפי הצבא - שרי האלפים ושרי המאות - נגשו אל משה. רש״י מבאר ש״הפקודים״ פירושו הממונים על הצבא, ואבן עזרא מציין שכבר פירש לשון זו קודם. הפסוק פותח פרשה חדשה: לאחר החלוקה ניגשים המפקדים אל משה ביוזמתם, כפי שיתברר בפסוקים הבאים, כדי לספר על נס שאירע להם ולהביא קרבן תודה. עצם הגישה של המפקדים אל משה מבטאת יחס של כבוד ואחריות, בניגוד לתחילת הפרק שבו קצף עליהם משה. כאן הם באים מרצונם להודות על שלא נפקד מהם איש במלחמה, ולהקדיש מן הזהב שמצאו לכפרה לפני ה׳.