וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

וְאִם לָא יַעְבְרוּן מְזָרְזִין עִמְכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן

ונאחזו בתככם. חלק להם כבוד כי הטעם אם לא יעברו חלוצים תוליכום עמהם בעל כרחם ונאחזו או אם יתנחמו ונאחזו בתוככם ובאת זו המלה כמשפט בעלי היו"ד כי אותיות אהו"י מתחלפים:

וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ אַחַר כָּךְ יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְנֹאחֲזוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְלֹא אָמַר ״יֵאָחֲזוּ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז דִּיּוּק הַצְלָחָתָם הַנִּשְׁמָע מִפָּסוּק ״אִם יַעַבְרוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ אֵין הַצְלָחָתָם בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּמֵעַצְמָן יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם לְצַד הַמֵּצֵר לָהֶם בָּאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ בִּטְּלוּ הַמִּצְוָה וְשֶׁלָּהֶם לֹא הִגִּיעָם.