וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃

ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים. אונקלוס מתרגם את שמות הערים. הפסוק פותח את רשימת הערים שבנו ובצרו בני ראובן בנחלתם, במקביל לרשימת ערי בני גד שקדמה לה. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: מימוש ההסכם והתיישבות בני ראובן בערים שקיבלו בעבר הירדן. חשבון הייתה עיר סיחון, וכעת נבנתה ובוצרה על ידי בני ראובן. רישום מפורט זה של הערים מלמד על היקף התיישבותם ועל רצינותם בקיום חלקם בהסכם. כמו בני גד, גם בני ראובן הכינו מקום מושב בטוח למשפחותיהם ולמקנם, כדי שיוכלו לצאת חלוצים למלחמה על ארץ כנען בלב שקט, כפי שהתחייבו למשה.