וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃

בני ישראל נסעו מים סוף ויחנו במדבר סין. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות: מים סוף המשיכו ישראל אל מדבר סין. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. מדבר סין הוא המקום שבו התלוננו ישראל על המזון וירד להם המן, כמסופר בפרשת בשלח, אך כאן נזכר רק כתחנה בסדר המסעות. עצם הרישום התמציתי מדגיש את מטרת הפרק - לשמר את סדר החניות המדויק - ולא לפרט את האירועים שאירעו בכל מקום. בכך ממשיכה הרשימה ללוות את הקורא בכל שלבי הדרך, תחנה אחר תחנה, מיציאת מצרים ועד ערבות מואב.