וַיִּסְע֖וּ מִיׇּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃

בני ישראל נסעו מיטבתה ויחנו בעברונה. אונקלוס מתרגם את שמות המקומות. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות של תקופת הנדודים במדבר. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: תיעוד תחנה נוספת בדרך. עברונה היא אחת מן התחנות הרבות שנזכרות רק ברשימה המפורטת שבפרקנו. עצם הרישום התמציתי - ״ויסעו״ ״ויחנו״ - מאפיין את רוב פסוקי הפרק, שנועדו לשמר את סדר החניות שנקבע על פי ה׳. בכך מוסיפה הרשימה עוד חוליה בשרשרת המסעות הארוכה, ומשמרת את זכר הדרך שעברו ישראל בנדודיהם. משם ימשיכו ישראל אל עציון גבר, בקרבת מפרץ הים, בהתקרבם אל אזור אדום שבדרך אל הארץ.