וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם כׇּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃

ומצרים מקברים. טְרוּדִים בְּאֶבְלָם:

וּמִצְרָאֵי מְקַבְּרִין יָת דִי קְטַל יְיָ בְּהוֹן כָּל בּוּכְרָא וּבְטַעֲוַתְהוֹן עָבַד יְיָ דִינִין

ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כמו ראש דגון כי כן אמר השם למשה:

וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים וְגוֹ׳. לוֹמַר לְךָ שֶׁיָּצְאוּ לְעֵינֵי כָּל מִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ שֶׁהָיוּ קוֹבְרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ בָּהֶם, וְהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁגַּם בֵּאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה׳ שְׁפָטִים בְּאוֹתָה שָׁעָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יֶחֱרַץ אֶחָד מֵהֶם לְשׁוֹנוֹ לְיִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ בָּהֶם כָּל בְּכוֹר״, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא כְּדַעַת הַמִּדְרָשׁ (פס״ר פסקא ויהי בחצי הלילה ה׳) עַל הַפָּסוּק ״לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם״ (תהלים קלו י), שֶׁהָיוּ הַבְּכוֹרִים הוֹרְגִים בַּאֲבוֹתָם, כִּי כָּךְ מַשְׁמַע ״בִּבְכוֹרֵיהֶם״, כְּלוֹמַר עִם הַבְּכוֹרִים הִכָּה אֶת מִצְרַיִם, כִּי הַבְּכוֹרִים הָיוּ שֵׁבֶט אַפּוֹ וּמַטֵּה זַעְמוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״הִכָּה בָהֶם כָּל בְּכוֹר״, וְהוּא דִּקְדּוּק נָכוֹן.

וּבְאָמְרוֹ ״עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן״, הוֹרָה כִּי רַק עֲבוֹדָה זָרָה זוֹ נִשְׁאֲרָה כְּדֵי לְהַטְעוֹתָן, הָיְתָה מְמֻנָּה עַל הַזָּהָב אֲשֶׁר מִצָּפוֹן יֶאֱתֶה, וְיֹאמְרוּ שֶׁלְּכָךְ נִשְׁאֲרָה בִּשְׁבִיל מָמוֹנָם שֶׁלָּקְחוּ שֶׁלֹּא כַּדִּין, כַּמְבֹאָר פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח (שמות יד ב).

וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה״ וְלֹא אָמַר ״וַיַּחֲנוּ בְּאֵילִמָה״, לְפִי שֶׁהָיָה מַסָּע קָצָר מִמָּרָה לְאֵילִם וְלֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה, אַךְ לְפִי שֶׁמָּצְאוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעְיְנוֹת מַיִם, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אֲשֶׁר מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל יַשְׁקוּ לְכָל הָעֵדָה, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים הַמִּתְיַחֲסִים לְשִׁבְעִים זְקֵנִים, כִּי הַצַּדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, עַל כֵּן אָמְרוּ סִימָנָא מִלְּתָא הִיא שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם חֲנִיָּה, כִּי גַּם שֵׁם הַמָּקוֹם מוֹרֶה עַל מִסְפָּר זֶה, אֵילִם עוֹלֶה לְמִסְפַּר פ״ב עִם הַמִּלָּה, דְּהַיְנוּ י״ב וְשִׁבְעִים. וְכֵן אֵילִם מוֹרֶה עַל מִסְפַּר אֲנָשִׁים חֲזָקִים, כִּי הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״ (יחזקאל יז טו), וְכָל זֶה לָקְחוּ לְסִימָן לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה.