וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃

בני ישראל נסעו מסוכות ויחנו באיתם אשר בקצה המדבר. חזקוני מבאר שזה נאמר בפרשת בשלח ״ויצאו אל מדבר שור״, ומבאר ש״בקצה המדבר״ פירושו בתחילת המדבר הידוע הגדול והנורא. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות: מסוכות המשיכו ישראל לאיתם, שבשולי המדבר הגדול. עצם ציון ש״בקצה המדבר״ מלמד שכאן החלה הכניסה אל המרחב המדברי הנורא שבו יעברו ישראל את שנות נדודיהם. תיאור זה מכין את הרקע לאירועים הבאים - קריעת ים סוף והמסע במדבר. הרשימה משמרת את זכר הדרך, ומראה כיצד התקדמו ישראל בהדרגה מארץ מצרים המיושבת אל תוך המדבר השומם והמאיים.