וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃

כאן מתחיל תיאור הגבול המזרחי. מחצר עינן יתוו בני ישראל את קו הגבול קדמה, כלומר לצד מזרח, עד שפמה. רש״י מבאר שלשון ״והתאויתם״ עניינה הסבה ונטייה, כלשון ״תתאו״ שנזכר קודם, ושמשפם ממשיך הגבול אל הרבלה. אבן עזרא דן בצורת המילה ומבאר שהאל״ף שבה באה במקום וי״ו, ומקשר את הלשון ללשון ״תאות״ שבמקומות אחרים. כך מתחיל קו הגבול המזרחי מנקודת חצר עינן ומתקדם דרומה.