וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ נָשֹׂא. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיְדַבֵּר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳״ בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת הַקּוֹדֵם שֶׁבְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר עִנְיָן אַחֵר לְבַד הַמִּסְפָּר, וְהוּא שֶׁיְּנַשֵּׂא וִירוֹמֵם בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְעֵרֶךְ בְּנֵי מְרָרִי, וְעִנְיָן זֶה הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין נְשִׂיאוּת זֶה בְּגֶדֶר נְשִׂיאוּת בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, לָזֶה קָבַע לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁצִּוָּה עַל מִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי אָמַר ״בְּנֵי מְרָרִי וְגוֹ׳ תִּפְקֹד״, לֹא קָבַע לָהֶם דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם מַעֲלָה אֶלָּא מִנְיָן, מִמַּה שֶׁאָמַר ״תִּפְקֹד״ וְלֹא ״תִּשָּׂא״.

אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וּלְהַלָּן בַּמִּסְפָּר אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן (במדבר ד:לד), לְצַד כִּי שָׁם בָּא הַצִּוּוּי לְאַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר הָאָמוּר בְּעִנְיָן מַשָּׂאָם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אוֹתָם וְגוֹ׳ וְלֹא יָמֻתוּ״, לָזֶה אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן, מַה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּמַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.