בְּמִדְבַּר ד׳ · ג׳

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

במילים פשוטות

הכתוב מגדיר את גיל העבודה: מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה, כל בא לצבא לעשות מלאכה באוהל מועד. אבן עזרא מבאר שבן חמישים מתחיל להיחלש כוח הגוף, ולכן זהו גבול העבודה, ושהמלאכה היא מלאכת המשא. אור החיים מדייק שבבני קהת נאמר ״לעשות מלאכה״ ולא ״לעבוד עבודה״ כבשאר הלווים, לרמוז שאין בעבודתם עבודה של ממש, שכן הארון נושא את נושאיו. לפי פשט הכתוב, גיל העבודה של הלווים לנשיאת המשכן הוא שלושים עד חמישים, טווח הכוח הגופני המלא. הזכרת ״צבא״ מדמה את עבודת המשכן לצבא, שכן היא דורשת כוח, סדר ומשמעת, ותקופת השירות בה מוגבלת לשנות הכוח של האדם.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵלָא וְעַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין כָּל דְאָתֵי לְחֵילָא לְמֶעְבַּד עִבִדְתָּא בְּמַשְׁכַּן זִ מְ נָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

מבן שלשים שנה. קרוב מארבע' שבועות:

בן חמשים שבעה שבועות כי אז יחסר כח הגוף:

מלאכה באהל מועד. מלאכת המשא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. שִׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי ״לַעֲבֹד עֲבוֹדָה״ וְאָמַר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁאֵין בִּכְלָלוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי קְהָת עֲבוֹדָה, לְצַד שֶׁהָאָרוֹן הוּא אַדְרַבָּה נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו (במדבר רבה פ״ד), וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֶלָּא מְלָאכָה. עוֹד נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת סֵדֶר נָכוֹן בְּמַשָּׂאָם כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים בַּכָּתֵף וְכִוּוּן הַהֲלִיכָה לְצַד כְּבוֹד אֲרוֹן אֱלֹהִים כְּנוֹשֵׂא אֲדוֹנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, לָזֶה קָרָא עֲבוֹדָתָם מְלָאכָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל