בְּמִדְבַּר ד׳ · ל׳

מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

במילים פשוטות

הכתוב מגדיר את גיל העבודה לבני מררי: מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה תפקדם, כל הבא לצבא לעבוד את עבודת אוהל מועד. אור החיים מדייק שכאן נאמר ״עבודת אוהל מועד״ ולהלן בבני גרשון ״עבודה באוהל מועד״, ומבאר שעבודת בני גרשון היא באוהל מועד עצמו שנושאים את יריעותיו, ואילו בני מררי נושאים את הקרשים והעמודים שהם מבנה האוהל. לפי פשט הכתוב, גיל העבודה של בני מררי זהה לזה של שאר הלווים, שלושים עד חמישים. הזכרת ״צבא״ מדמה את עבודתם לעבודת צבא הדורשת כוח וסדר. כך התורה קובעת את טווח שנות השירות של בני מררי, ומכינה את פירוט תפקידם בנשיאת חלקי השלד המבניים של המשכן.
מבוסס על אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מִבַּר תְּלָתִין שְׁנִין וּלְעֵלָא וְעַד בַּר חַמְשִׁין שְׁנִין תִּמְנִנוּן כָּל דְאָתֵי לְחֵילָא לְמִפְלָח יָת פּוּלְחַן מַשְׁכַּן זִמְנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וּלְהַלָּן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אוֹמֵר ״עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״, לְצַד כִּי עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הִיא בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַצְמוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי מְרָרִי שֶׁעֲבוֹדָתָם הִיא הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁנּוֹשְׂאִים אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה אָמַר לַעֲבֹד אֶת וְגוֹ׳ הַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה לֹא חָשׁ לוֹמַר ״לַצָּבָא״ לְבַד, שֶׁהֲרֵי פֵּרַשׁ הַכָּתוּב דְּבָרָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְהָעִירְךָ בַּהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין עֲבוֹדָתָם לַעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת, לְצַד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם אָמַר עֲבוֹדָה בָּאֹהֶל וְאֵין הֶכֵּר בִּדְבָרָיו לַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, לָזֶה כָּתַב שִׁנּוּי ״לִצְבֹא צָבָא״ מְשֻׁנֶּה מִמַּה שֶׁכָּתַב בִּבְנֵי קְהָת ״לַצָּבָא״, וּלְצַד הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנֵי מְרָרִי הֶעִירְךָ בְּשִׁנּוּי אַחֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל