מאשר חטא על הנפש. שֶׁלֹּא נִזְהַר מִטֻּמְאַת הַמֵּת, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן (ספרי; נזיר י"ט):
וקדש את ראשו. לַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל מִנְיַן נְזִירוּתוֹ:
וְיַעְבֵּד כַּהֲנָא חַד לְחַטָאתָא וְחַד לַעֲלָתָא וִיכַפֵּר עֲלוֹהִי מִדְחָב עַל מִתָא וִיקַדַשׁ יָת רֵישֵׁהּ בְּיוֹמָא הַּהוּא
אחד לחטאת ואחד לעולה. והסוד שהוא שאמרו חז"ל ושכר עבירה עבירה:
על הנפש. הוא על נפש מת כמו ושרט לנפש ואילו היה שחטא על נפשו לא היה השם מצוה אותו שיחזור לחטאתו:
וְטַעַם הַחַטָּאת שֶׁיַּקְרִיב הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ לֹא נִתְפָּרֵשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי הָאִישׁ הַזֶּה חוֹטֵא נַפְשׁוֹ בִּמְלֹאת הַנְּזִירוּת, כִּי הוּא עַתָּה נָזוֹר מִקְּדֻשָּׁתוֹ וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְרָאוּי הָיָה לוֹ שֶׁיַּזִּיר לְעוֹלָם וְיַעֲמֹד כָּל יָמָיו נָזִיר וְקָדוֹשׁ לֵאלֹהָיו, כְּעִנְיַן שֶׁאָמַר (עמוס ב יא) ״וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים״' הִשְׁוָה אוֹתוֹ הַכָּתוּב לְנָבִיא, וּכְדִכְתִיב (במדבר ו׳:ח׳) ״כָּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדוֹשׁ הוּא לַה'״, וְהִנֵּה הוּא צָרִיךְ כַּפָּרָה בְּשׁוּבוֹ לְהִטַּמֵּא בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם:
מאשר חטא על הנפש כתרגומו שלא נזהר מליכנס באהל נפש מת והכתוב הזהירו על נפש מת לא יבא.
וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ. שֶׁלֹּא נִזְהַר מִן טֻמְאַת הַמֵּת. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן (נזיר ג.). וְהוּא פֶלִאי, כִּי יֵשׁ לְהַפְלִיא עַל דְּבָרָיו שֶׁאִם נִצְטַוָּה לְהָבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים עַל שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לָמָּה מֵבִיא כַּפָּרָה זוֹ דַּוְקָא אַחַר שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת. וְעוֹד שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ ״קָדוֹשׁ״, וְאֵיךְ יֹאמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁנִּקְרָא חוֹטֵא. וְנִרְאֶה שֶׁגַּם רַבִּי אֶלְעָזָר מוֹדֶה שֶׁכָּל יְמֵי הֶמְשֵׁךְ נְזִירָתוֹ הוּא נִקְרָא קָדוֹשׁ וְלֹא חוֹטֵא, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים הוּא. אָמְנָם אִם נִטְמָא בְּמֵת, שֶׁדִּינוֹ ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״, וּמִכָּאן וּלְהַלָּן חוּשְׁבָּנָא, וּלְמַפְרֵעַ אִיגְלַאי מִילְּתָא שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ בִּכְלַל הַנְּזִירוּת, וּכְאִלּוּ צִעֵר אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם מִן הַיַּיִן בְּלֹא טַעַם בְּלֹא עֵת נְזִירָתוֹ, וְעַל כֵּן הוּא נִקְרָא חוֹטֵא עַל אוֹתָן הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאֵינוֹ בָּהֶם כִּי אִם כְּמִצְטַעֵר בְּעָלְמָא בְּלֹא נְזִירוּת וּקְדֻשָּׁה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
אָמְנָם מָקוֹם אִתִּי לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְלוֹמַר שֶׁלְּכָךְ נִקְרָא הַנָּזִיר חוֹטֵא כִּי אִלּוּ הָיָה אִישׁ תָּם וְיָשָׁר מְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְדּוֹר וּלְהַזִּיר, כִּי מִי יְעַכֵּב עַל יָדוֹ לְהִתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וּבְהַרְחָקַת הַמּוֹתָרוֹת בְּלֹא נֶדֶר. וּמִדְּאִצְטְרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר בַּנְּזִירוּת זֶה יוֹרֶה כִּי הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַעְצוֹר לְרוּחוֹ, עַל כֵּן הוּא קוֹפֵץ וְנִשְׁבָּע כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע, וּבָזֶה גָּרַם לְעַצְמוֹ צַעַר, כִּי כָל דָּבָר הַנָּדוּר יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ בְּיוֹתֵר. וּמִטַּעַם זֶה נִקְרָא כָּל נוֹדֵר חוֹטֵא, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (נדרים עז:) מִן פָּסוּק ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״ (דברים כג כג), לְפִי שֶׁמְּגָרֶה הַיֵּצֶר הָרָע בְּעַצְמוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: לֹא דַיְּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה עָלֶיךָ תּוֹרָה בְּמַאֲסַר שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהָבוּ דְּלָא לוֹסִיף עֲלַהּ, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁאָסְרָה הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁגָּרְמָה לָנוּ גֵּרוּי הַיֵּצֶר הָרָע כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שֶׁמִּתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבָּאֻמּוֹת (סוכה נב.), מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
אָמְנָם הָעוֹבֵר בְּבַל תּוֹסִיף, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף גֵּרוּי הַיֵּצֶר הָרָע, אוּלַי בְּהוֹסָפָה זוֹ לֹא תּוֹסֵף הַתּוֹרָה תֵּת כֹּחָהּ לַעֲמוֹד כְּנֶגְדּוֹ, כִּי אֵין כֹּחָהּ כִּי אִם בְּדָבָר שֶׁהַתּוֹרָה סִבָּה לוֹ, כִּי הַמּוֹחֵץ הוּא יִרְפָּא, כָּךְ נָזִיר זֶה נִקְרָא חוֹטֵא מִשְּׁנֵי צְדָדִים: הֵן מִצַּד שֶׁקֹּדֶם נְזִירוּת זֶה הָיָה כְּעִיר פְּרוּצָה אֵין מַעְצוֹר לְרוּחוֹ עַד אֲשֶׁר הֻצְרַךְ לְהִתְקַשֵּׁר בִּנְזִירוּת, הֵן מִצַּד שֶׁבִּהְיוֹתוֹ נָזִיר הוּא מְגָרֶה הַיֵּצֶר הָרָע בְּנַפְשֵׁיהּ. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ אִם יַעֲמוֹד כְּנֶגְדּוֹ, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע כָּל מְזִמּוֹתָיו לִפְרוֹץ גְּדֵרוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְכִי יָמוּת עָלָיו מֵת בְּפֶתַע פִּתְאוֹם״ וְגוֹ׳, הוֹרָה כִּי כָל זֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן אֲשֶׁר הִקְרָה לְיָדוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר זֶה בְּפֶתַע פִּתְאוֹם בְּאֹנֶס וּבְלֹא יוֹדְעִים כְּדֵי לְטַמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְכַפָּרָה מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ. וְצִיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, כִּי עַל יְדֵי צַעַר זֶה גָּרַם לַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּתְגָּרָה בּוֹ וְסִבֵּב סִבּוֹת לְטַמֵּא נִזְרוֹ. וְעוֹד הֻצְרַךְ לְכַפָּרָה עַל שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ, וְתַחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַד אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה כִּי אִם בְּצַעַר, וְהַשִּׂמְחָה הוֹרָאָה עַל שְׁלֵימוּת הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט כד): ״וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי״ וְגוֹ׳, כִּי אִלּוּ הָיָה שָׂמֵחַ בִּנְזִירוּת זֶה הָיָה נִזְהָר בִּשְׁמִירָה יְתֵרָה מִן הַטֻּמְאָה, אַךְ מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִזְהָר בָּהּ זֶה הוֹרָאָה שֶׁלֹּא הָיָה שָׂמֵחַ בִּנְזִירוּת זֶה, וּבָזֶה מָצָא לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע מָקוֹם לִבְצֹר מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר יָזַם לַעֲשׂוֹת. ״וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ וְיַעַלְזוּ לִפְנֵי ה׳ וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה״ (שם סח ד) בֵּי״ת שֶׁל בְּשִׂמְחָה פֵּרוּשָׁהּ בִּזְכוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁעָבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה כָּאָמוּר.
