בְּמִדְבַּר ו׳ · ז׳

לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

במילים פשוטות

אף לאביו ולאמו, לאחיו ולאחותו, לא ייטמא הנזיר במותם, כי נזר אלוהיו על ראשו. אבן עזרא מבאר שכל שכן שלא ייטמא לאשתו ולבתו ולאחרים, ומקשר את המילה ״נזיר״ ללשון ״נזר״ - עטרה. חזקוני מוסיף שאף שאינו מיטמא לקרובים, כן מיטמא למת מצווה שאין לו קוברים. חומרת הנזירות עולה כאן על חובת הקבורה של הקרובים הקרובים ביותר, מפני קדושת הנזר שעל ראש הנזיר, המחייבת אותו יותר מן הכהן ההדיוט.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לְאָבוּהִי וּלְאִמֵהּ לְאַחוֹהִי וּלְאַחָתֵהּ לָא יִסְתָּאַב לְהוֹן בְּמוֹתְהּוֹן אֲרֵי כְּלִילָא דֶאֱלָהֵהּ עַל רֵישֵׁהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לאביו ולאמו. ואף כי לאשתו ולבתו ולאחרים ויש אומרים כי מלת נזיר מגזרת נזר והעד כי נזר אלהיו על ראשו ואיננו רחוק ודע כי כל בני אדם עבדי תאות העולם והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו כל מי שהוא חפשי מן התאות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא יטמא להם אבל מטמא הוא למת מצוה.

במתם אבל מטמא הוא לזובם ולנגעם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל