פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

בעולת שלומיאל היו פר אחד בן בקר, איל אחד וכבש אחד בן שנתו, כמו שהביאו הנשיאים האחרים. הפסוק מלווה בתרגום אונקלוס בלבד, המתרגם את הכתוב כפשוטו. לפי הפשט, שלוש בהמות אלו הובאו לעולה, הקרבן העולה כליל על המזבח לה'. העולה מבטאת מסירות והתמסרות מלאה, שכן כולה נשרפת ואין ממנה חלק לאדם. כל אחד מן הנשיאים הביא אותה מערכת עולה בדיוק, כדי שהמזבח ייחנך בעולות מכל שנים עשר השבטים באופן שווה. חזרת הכתוב על אותו קרבן בכל יום מלמדת שהתנדבות נשיא שמעון חשובה בפני עצמה, אף שהיא זהה בפרטיה להתנדבות חבריו.