וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

פסוק קצר המהווה פתיחה לדברי ה' אל משה: ״ויאמר ה' אל משה לאמר״. לפי הפשט, לאחר שהנשיאים הביאו את העגלות ואת הבקר לפני המשכן, ומשה לא רצה לקבלם מעצמו, פנה אליו ה' כדי לומר לו מה לעשות בהם. תרגום אונקלוס מתרגם כפשוטו את לשון הדיבור. הפסוק מלמד שגם דבר שנראה ראוי וטוב, כהתנדבות הנשיאים לצורך המשכן, המתין משה עד שתבוא הוראה מפורשת מפי ה' כיצד לנהוג בו, ולא סמך על דעתו בלבד. בהמשך הפסוקים יתבאר הציווי לקחת את העגלות ולתתן ללויים לפי עבודתם.