וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂ֠ה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃

הלויים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים, ואחד מהם ייעשה חטאת ואחד עולה לה' לכפר על הלויים. אבן עזרא מבאר ש״ועשה״ נאמר בציווי, מפני שאהרן היה המקריב, והעד הנאמן לכך הוא שנאמר שהחטאת והעולה באות לכפר על הלויים, וכתוב ״ויכפר עליהם אהרן״. חזקוני מוסיף ש״על ראש הפרים״ פירושו על ראש כל אחד מן הפרים בנפרד. הפסוק משלים את תהליך הכפרה: לאחר שבני ישראל סמכו על הלויים, סומכים הלויים עצמם על הפרים, ושני הפרים - חטאת ועולה - מכפרים עליהם. כך מתקדשים הלויים לעבודתם דרך סמיכה כפולה וקרבנות כפרה, המכשירים אותם לשמש במשכן במקום הבכורות.