הכתוב מוסיף את החוי, הערקי והסיני לרשימת האומות הכנעניות. אונקלוס מתרגם את השמות, ואת הסיני הוא מתרגם אנתוסאי. גם כאן מדובר ברשימת ראשי אומות שיצאו מכנען והתיישבו כל אחת באזורה שלה. אומות אלה משלימות את מניין העממים הכנעניים שיצאו משורש אחד. בפשט הפסוק אין אלא המשך רשימת השמות, המתארת את פיזור זרע כנען לעמים רבים באזור ארץ ישראל וסביבותיה, שרובם נזכרים בהמשך המקרא בהקשר של ירושת הארץ בידי בני ישראל, וכך נמשכת והולכת מפת ההתיישבות של צאצאי כנען בארץ ובסביבתה.