וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ {ס}

רעו חי לאחר שהוליד את שרוג מאתיים ושבע שנים, והוליד בנים ובנות. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק משלים את פרטי חייו של רעו, ומציין את המשך שנותיו ואת המשך הולדתו בנים ובנות. כמו בשאר הדורות שלאחר המבול, גם כאן לא נאמר וימת. הכתוב ממשיך בתבנית הקבועה של רשימת התולדות, ומתעד את רצף הדורות המדויק. כך נשמרת השרשרת הרציפה של האבות, המוליכה מרעו דרך שרוג אל נחור, ומשם אל תרח ואל אברהם, בהתקרבות מתמדת אל תחילת סיפורו של אברהם אבינו.