וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃

הכתוב פותח מחדש את תולדות תרח: תרח הוליד את אברם, את נחור ואת הרן, והרן הוליד את לוט. אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו. הפסוק חוזר ומונה את שלושת בני תרח, ומוסיף פרט חשוב, שהרן הוליד את לוט. לוט יופיע בהמשך כבן לוויתו של אברהם ויהיה דמות מרכזית בסיפורי אברהם. הכתוב מקדים כאן את הרקע המשפחתי הדרוש להבנת ההמשך, ומדגיש את הקשר בין אברם ללוט, שהוא אחיינו. כך עובר הכתוב באופן מלא מן הרשימה הגנאלוגית אל הסיפור החי של בית תרח.