וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָאָֽרֶץ׃

פן נפוץ. שֶׁלֹּא יָבִיא עָלֵינוּ שׁוּם מַכָּה לַהֲפִיצֵנוּ מִכָּאן:

וַאֲמָרוּ הָבוּ נִבְנֵי לָנָא קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא וְרֵישֵׁהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא וְנַעְבֵּיד לָנָא שׁוּם דִּילְמָא נִתְבַּדַּר עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא

ומלת הבה כמו תנה ושרשו יהב והעד "השלך על ד' יהבך" (תהלים נה כג) ובעבור שידברו בה הרבה תמצא כן לשון רבים, "הבה נתחכמה" (שמות א, י) גם לנקבה "הבה נא אבוא אליך" (בראשית, לח, טז),

ואל תתמה על מלת "וראשו בשמים",, כי הנה כן דבר משה "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דבר' א כח) ואלה הבונים ראו בעצתם שלא יפרדו והשם לא יעץ כן, והם לא ידעו:

הבה נבנה לנו עיר. לפי הפשט מה חטאו דור הפלגה? אם מפני שאמרו "וראשו בשמים", הא כתיב (דברים א, כח) "ערים גדולות ובצורות בשמים". אלא לפי שציוום הקב"ה (בראשית א, כח) "פרו ורבו ומלאו את הארץ", והם בחרו להם מקום לשבת שם, ואמרו "פן נפוץ". לפיכך הפיצם משם בגזרתו.

וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר. זֹאת הָיְתָה עֲצַת שָׂרֵי הַדּוֹר לְהַמְלִיךְ אֶת נִמְרוֹד עַל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי:

וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם. נַעֲשֶׂה שֵׁם - עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתִּהְיֶה בַּמִּגְדָּל, וְיֵצֵא בְּכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי שֵׁם גּוֹבַהּ מְקוֹמָהּ וְגוֹדֶל עִירָהּ, בְּאוֹפֶן שֶׁתֵּחָשֵׁב אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים אֵצֶל כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְאֵלֶיהָ יִדְרְשׁוּ כֻלָּם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה הָיְתָה שֶׁהַמֶּלֶךְ עַל אוֹתָהּ הָעִיר יִמְלוֹךְ עַל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בִּהְיוֹת שָׁם דְּרִישַׁת כֻּלָּם.

וראשו בשמים גבוה הרבה כמו ערים גדולות ובצורות בשמים כי יש שמים משמשין לשון אויר, אשר תעוף בשמים ובלשון משנה מן הארץ עד שמי קורה.

ונעשה לנו שם מבצר חזק לעולם להיותנו שליטים על כל הבריות ונמלוך עליהם.

פן נפוץ על ידי מלחמות שיתגרו בנו הרחוקים אם לא נבנה לנו עיר ומגדל ואם נפוץ לא יהיה לנו שם אבל עכשיו כל יושבי העולם יודיעונו מרום המגדל כי הכל ידברו ממנו והם בקשו לבטל מה שגזר הקב״‎ה ומלאו את הארץ לפיכך ויפץ אותם על פני כל הארץ בגזירתו.