וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃

הן עם אחד. כָּל טוֹבָה זוֹ יֵשׁ עִמָּהֶן, שֶׁעַם אֶחָד הֵם, וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּן וְדָבָר זֶה הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת:

החלם. כְּמוֹ אָמְרָם, עֲשׂוֹתָם - לְהַתְחִיל הֵם לַעֲשׂוֹת:

לא יבצר מהם וגו' לעשות. בִּתְמִיהָ. יִבָּצֵר לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְתַרְגּוּמוֹ; וְדוֹמֶה לוֹ יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים (תה' ע"ו):

וַאֲמַר יְיָ הָא עַמָּא חַד וְלִישָׁן חַד לְכֻלְּהוֹן וְדֵין דְּשָׁרִיוּ לְמֶעְבָּד וּכְעַן לָא יִתִּמְנַע מִנְּהוֹן כֹּל דִחַשִּׁיבוּ לְמֶעְבָּד

ויאמר ד' הן עם אחד. זה הדבר אמר למלאכים וזה טעם וירד וטעמו יָרַד, בעבור שאמר כן,

עם אחד שיש להם דת אחת כי בהשתנות הדתות תתחדש הקנאה והשנאה גם כן בהשתנות הלשון על כן צוה מלך מדי ופרס "ומדבר כלשון עמו" (אסתר, א, כב)

ונפתח ד"א "הַחִלָם" בפתח גדול בעבור החי"ת שהוא אחריו וכן החלותי (דבר' ב לא)

ומלת יבצר כמו ימנע וכמוהו "ערים בצורות" (דברים ג ה) וזה הטעם אם אעזבם ויחשבו שיוכלו לעשות כל חפצם

ומלת "יזמו" כמו זממו והם שני שרשים:

הֵן עַם אֶחָד. כִּי אָמְנָם הַבִּטּוּל הַמֵּפֵר עֵצוֹת וּמֵנִיא מַחֲשָׁבוֹת הוּא הַמַּחֲלֹקֶת הַקּוֹרֶה בֵּינֵיהֶם, אִם לְסִבַּת הַדָּתוֹת וְאִם לְסִבַּת הַלְּשׁוֹנוֹת. וְהִנֵּה אֵלֶּה הָיוּ עַם אֶחָד בְּעִנְיַן הַדָּת, כִּי הָיוּ כֻּלָּם מַסְכִּימִים בְּדַעַת אַנְשֵׁי הַצָּא"בָּה, וְעִם זֶה הָיוּ כֻּלָּם מַסְכִּימִים בַּלָּשׁוֹן.

וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת. וְגַם כֵּן נִמְצְאָה לְכֻלָּם עַתָּה זֹאת הַהַתְחָלָה שֶׁעָשׂוּ בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם.

וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם. אִם כֵּן אֵין מוֹנֵעַ לָהֶם מְהַשְׁלִים כַּוָּנָתָם, וְתִהְיֶה אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ כְּלָלִית לְכָל מִין הָאָדָם, וְלֹא יִפְנֶה אֶחָד מֵהֶם לָדַעַת אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהָבִין כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא. וְהִפּוּךְ זֶה יִקְרֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת בְּעִנְיַן הָאֱלֹהִי הַנָּכְרִי, כִּי כָּל אַחַת מֵהֵנָּה תַּחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים שֶׁכָּל הָאֱלֹהוּת מַסְכִּימִים לְדַעְתּוֹ וּבוֹ יִשְׁלַם סִדְרָם וְסֵדֶר הַמְּצִיאוּת, כְּאָמְרוֹ (מלאכי א:יא) "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם".

וזה החלם הה״‎א נקודה בפת״‎ח.

ועתה לא יבצר, ועתה שכולם יודעים שבעים לשון אם יעמדו במקום אחד לא יבצר מהם וגו׳‎ שיעשו כל רצונם, ואלא מאי הבה נרדה ונבלה ואז יבצר.