וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃

לך לך. לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, שָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל, כָּאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, וְעוֹד שֶׁאוֹדִיעַ טִבְעֲךָ בָּעוֹלָם:

וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָם אִיזֵל לָךְ מֵאַרְעָךְ וּמִיַּלָּדוּתָךְ וּמִבֵּית אֲבוּךְ לְאַרְעָא דִּי אַחֲזִנָּךְ

לך לך, השם צוה לאברהם ועודנו באור כשדים שיעזוב ארצו ומקום מולדתו גם בית אביו, והטעם שידע השם שתרח אחר שיצא ללכת אל ארץ כנען ישב בחרן ותרח לא מת עד אחר ששים שנה שיצא אברהם מבית אביו מחרן רק הכתוב לא פירש שניו בצאתו מאור כשדים ואחר שאמר אשר אראך גלה לו הסוד כי כן כתוב ויצאו ללכת ארצה כנען (בראשית יב ה) או יהי טעם אראך, הוא שאמר לו, "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, וְשָׁם אֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְכָאן אִי אַתָּה זוֹכֶה לְבָנִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:א'). וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי מִשְׁפָּט הַלָּשׁוֹן כֵּן, "הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (שיר השירים ב יא), "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד" (דברים ב יג), וְרֻבָּם כָּכָה. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ (יומא ג עב) עָשׂוּ מִדְרָשׁ בְּמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י א) "וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ" וַ"עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף" (במדבר י ב), בַּעֲבוּר שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּשְׁכָּן "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה" (שמות כו א).

מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:ב'), וַהֲלֹא כְּבָר יָצָא מִשָּׁם עִם אָבִיו וּבָא עַד חָרָן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הקב"ה, הִתְרַחֵק עוֹד מִבֵּית אָבִיךָ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ וּכְבָר אָמַר הַשֵּׁם אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה הָיָה בְּעוֹדֶנּוּ בְּאוֹר כַּשְׂדִּים, וְשָׁם צִוָּהוּ לַעֲזֹב אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ וּבֵית אָבִיו אֲשֶׁר שָׁם. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי אִם הָיָה כֵּן הָיָה אַבְרָם עִקַּר הַנְּסִיעָה מִבֵּית אָבִיו בְּמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְתֶרַח אָבִיו בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ הָלַךְ עִמּוֹ, וְהַכָּתוּב אָמַר (בראשית י"א:ל"א) "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ", יוֹרֶה כִּי אַבְרָם אַחֲרֵי אָבִיו וּבַעֲצָתוֹ יָצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. וְעוֹד, כִּי הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (יהושע כד ג) "וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן", הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן" כִּי מִשָּׁם לֻקַּח וְשָׁם נִצְטַוָּה בָּזֶה. וְעוֹד יִקְשֶׁה עֲלֵיהֶם כִּי אַבְרָהָם בְּצַוּוֹתוֹ אֶת אֱלִיעֶזֶר לָקַחַת אִשָּׁה לִבְנוֹ אָמַר לוֹ "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ" (בראשית כ"ד:ד'), וְהוּא הָלַךְ "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (שם כד י), אִם כֵּן הִיא אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְשָׁם נֶאֱמַר (בראשית י"ב:ל"ח) "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי", כִּי שָׁם בֵּית אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהִיא מוֹלַדְתּוֹ, לֹא כַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּבֵּשׁ רַבִּי אַבְרָהָם לוֹמַר "אֶל אַרְצִי" חָרָן וּ"מוֹלַדְתִּי" אוּר כַּשְׂדִּים, וְהִנֵּה הוּא הָאוֹמֵר כָּאן כִּי בְּאוּר כַּשְׂדִּים נֶאֱמַר לוֹ "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ", וְהִנֵּה לוֹ אֲרָצוֹת רַבּוֹת. אֲבָל הָעִקָּר כְּבָר יָדַעְתָּ אוֹתוֹ מִמָּה שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסֵּדֶר שֶׁלִּפְנֵי זֶה (יא כח), כִּי חָרָן הִיא אַרְצוֹ וְשָׁם מוֹלַדְתּוֹ, וְהִיא אֶרֶץ אֲבוֹתָיו מֵעוֹלָם, וְשָׁם נִצְטַוָּה לַעֲזֹב אוֹתָם. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"ט:ח') "לֵךְ לְךָ", אַחַת מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וְאַחַת מֵאֲרַם נָחוֹר. וְטַעַם לְהַזְכִּיר "אַרְצְךָ וּמוֹלַדְתְּךָ וּבֵית אָבִיךָ", כִּי יִקְשֶׁה עַל הָאָדָם לַעֲזֹב אַרְצוֹ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ וְשָׁם אוֹהֲבָיו וְרֵעָיו, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁשָּׁם נוֹלַד, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם כָּל בֵּית אָבִיו. וּלְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲזֹב הַכֹּל לְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הקב"ה:

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ הָיָה נוֹדֵד וְהוֹלֵךְ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר, עַד שֶׁבָּא אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְאָמַר לוֹ "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת", אָז נִתְקַיֵּם "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", וְאָז נִתְעַכֵּב וְיָשַׁב בָּהּ. וּמָה שֶׁאָמַר "וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן", לֹא לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ, כִּי עֲדַיִן לֹא יָדַע כִּי עַל הָאָרֶץ הַהִיא נִצְטַוָּה, אֶלָּא שֶׁאָחַז צַדִּיק דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי כֵן הָיָה בְּדַעְתּוֹ וּבְדַעַת אָבִיו גַּם מִתְּחִלָּה בְּצֵאתָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי" (בראשית כ':י"ג), כִּי הָיָה תּוֹעֶה כְּשֶׂה אוֹבֵד. וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי אַבְרָהָם מִבָּרִאשׁוֹנָה יָדַע כִּי אֶרֶץ כְּנַעַן הִיא נַחֲלַת ה' וּבָהּ יִתֵּן ה' חֶלְקוֹ, וְהֶאֱמִין כִּי "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" יִרְמֹז לוֹ עַל אֶרֶץ כְּנַעַן, אוֹ עַל כֻּלָּהּ אוֹ עַל אַחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל, וְשָׂם פָּנָיו אֶל כְּלַל אֶרֶץ כְּנַעַן, כִּי שָׁם הָאָרֶץ אֲשֶׁר יַרְאֶנּוּ בֶּאֱמֶת:

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אֶל הַמָּקוֹם מֵהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ אוֹתָהּ בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, לְפִיכָךְ עָבַר בָּאָרֶץ וְלֹא נָטַע אָהֳלוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

ויאמר ה׳‎ אל אברם לך לך א״‎י או״‎ט די״‎ט בלע״‎ז, פירוש בעוד שהיה תרח באור כשדים. ד״‎א מארצך מחרן שאתה דר שם כדכתיב לעיל ויבאו עד חרן וישבו שם.

וממולדתך שלא תאמר אשוב אל ארץ מולדתי אשוב אל בית אבי בשביל ירושתי שהרי אברכך יותר מכדי ירושתך. כאן פרש״‎י וכאן אי אתה זוכה לבנים הוא שאמרו רבותינו שלשה דברים מבטלים את הגזרה שינוי מקום וקריאת שם וכו'

אל הארץ וגו׳‎ לפי שהיה מזרעו של שם שנפלה הארץ לחלקו כמו שפרש״‎י. הוליכו הקב״‎ה להתהלך בה.

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ וְגוֹ׳. מַה הָיָה הַמִּקְרָא חָסֵר אִם הָיָה אוֹמֵר ״לֶךְ לְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְלָמָּה הִזְכִּיר פְּרָטִים אֵלּוּ ״מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ״? גַּם מִלַּת ״לְךָ״ צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי אֵין מַשְׁמָעוּתוֹ ״לְךָ לַהֲנָאָתְךָ״. גַּם מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן ״אֵלֶךְ לִּי אֶל הַר הַמּוֹר״ (שיר השירים ד, ו) לֹא נִרְאֶה, כִּי גַם ״לִי״ גַּם ״לְךָ״ יִהְיֶה לוֹ בֵּאוּר אַחֵר, הַיּוֹתֵר קָרוֹב לִפְשׁוּטוֹ. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהֶעְתִּיקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִנְיָן לְעִנְיָן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַנְּכִין הַתִּינוֹק, כִּי אוּלַי יִהְיֶה קָשֶׁה עָלָיו לְקַבֵּל הַכֹּל בְּבַת אַחַת. עַל כֵּן עָשָׂה לוֹ שָׁלֹשׁ חֲלוּקּוֹת וְהֶעְתִּיקוֹ אֶל עִנְיָן רְבִיעִי. כִּי מִתְּחִלָּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲזֹב אַרְצוֹ, וְזֶה שְׁאֵלָה קְטַנָּה, יַעַן כִּי אֵין לָאָדָם תּוֹעֶלֶת מֵאַרְצוֹ יוֹתֵר מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, כִּי אִם הַשֵּׁם וְהַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁעוֹשִׂין לוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ. וְזוּלַת זֶה אֵין לוֹ שָׁם עֵזֶר וָסַעַד מִכָּל אַנְשֵׁי אַרְצוֹ הָרְחוֹקִים, וּבְנָקֵל יִתְפַּתֶּה לְעָזְבָם. וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֵסִיחַ מִלִּבּוֹ כָּל אַרְצוֹ, אָמַר: פֶּן יִהְיֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַנְשֵׁי מוֹלַדְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת עֵזֶר וָסַעַד מֵהֶם, כְּדֶרֶךְ הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁהָאֶחָד נִכְנָס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה בְּעַד שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, וְלֹא יִתְּנוּ לְזָרִים מָקוֹם לִמְשׁוֹל בָּהֶם. וְזֶה תּוֹעֶלֶת קְצָת יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. וְאַחַר שֶׁנִּתְפַּתָּה גַּם לָזֶה, חָשַׁשׁ פֶּן תִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּבֵית אָבִיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁם תּוֹעֶלֶת נוֹסָף עַל כָּל אֵלּוּ, וְהוּא תּוֹעֶלֶת מָמוֹן, כִּי ״בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת״ (משלי יט, יד).

נוֹסָף עַל שְׁלֹשָׁה מִינֵי קֻרְבָה אֵלּוּ, יֵשׁ קֻרְבָה רְבִיעִית, כִּי אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִכָּל שְׁלֹשָׁה מִינֵי קְרוֹבִים אֵלּוּ. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״לֶךְ לְךָ״ - לְעַצְמוּתְךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְאָדָם שֶׁיֵּלֵךְ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ג:כג) פֵּרַשְׁתִּי שֶׁקָּאֵי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה, כִּי אָדָם מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, וּמְקוֹרוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָּה, כִּי מִשָּׁם לֻקַּח עֲפָרוֹ. וְדֶרֶךְ הַסֻּלָּם שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה, מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת. אִם כֵּן, שָׁם עַצְמוּת הַגּוּף, וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזָּהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וְאִם כֵּן, אָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוּתוֹ בְּיוֹתֵר מִכָּל מִינֵי קְרוֹבִים שֶׁהִזְכִּיר, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״לֶךְ לְךָ״. וְכֵן נֶאֱמַר לָשׁוֹן זֶה בָּעֲקֵדָה (בראשית כב:ב) ״וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה״ וְגוֹ׳. וּבִשְׁנֵיהֶם לֹא גִּלָּה לוֹ הַמָּקוֹם מִיָּד, כִּי כָּאן נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וּבָעֲקֵדָה נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״. לְפִי שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַלּוֹת לְאַבְרָם מְקוֹם מוֹצָא הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, עַד אֲשֶׁר יַעֲרֶה עָלָיו מִמָּרוֹם רוּחַ קָדְשׁוֹ תְּחִלָּה. כִּי מֵהַיָּדוּעַ (תנחומא בא ה) שֶׁאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם כֵּן, כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ רוּחַ נְבוּאָה, לֹא יֵדַע וְלֹא יָבִין מַהוּת הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר מְקוֹרָהּ מֵהַר הַמּוֹרִיָּה, וַאֲפִלּוּ מַהוּת יְצִירַת הַחֹמֶר מִשָּׁם לֹא יָבִין, עַד בּוֹאוֹ אֶל תּוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, מָקוֹם מוּכָן אֶל הַנְּבוּאָה. אָז הֶרְאָה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲלוֹת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַהוּא, וְאֵיךְ הוּא מָקוֹם לְעַצְמוּתוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וּמְקוֹם חָצְבָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה, וּמַחְצַב הַחֹמֶר, אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ רָאוּי לוֹ לַעֲזֹב כָּל אֵלּוּ וְלֵילֵךְ לְהִדָּבֵק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הַהוּא, כִּי שָׁם יַגִּיעַ אֶל דְּבֵקוּת הַשְּׁכִינָה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״הָלוֹךְ וְנָסֹעַ הַנֶּגְבָּה״ - לֵילֵךְ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְהַר הַמּוֹרִיָּה.

וּמִטַּעַם זֶה לֹא נֶאֱמַר בִּתְחִלַּת מַרְאָה זוֹ ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״. כִּי אִם עַד אַחַר שֶׁנִּכְנַס בָּאָרֶץ, כִּי אָז הָיָה מוּכָן לִרְאוֹת בְּמַרְאוֹת הַשְּׁכִינָה. אֲבָל קֹדֶם זֶה, שֶׁהָיָה עֲדַיִן בְּחוּץ לָאָרֶץ, לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם קוֹל דְּבָרִים, כִּי לֹא נִרְאָה אֵלָיו ה׳ עֲדַיִן עַד בּוֹאוֹ לָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ. וְעַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא ״סוּלָמָא דְּצוֹר״, כִּדְאִיתָא בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ (יב א): ״כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אַבְרָהָם לְסוּלָמָא דְּצוֹר, אָמַר: ׳יְהֵא חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַזֹּאת׳״. מִי הִגִּיד לְבַעַל הַמִּדְרָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אַבְרָהָם לְסוּלָמָא דְּצוֹר? וַדַּאי כַּוָּנָתוֹ עַל הַר הַמּוֹרִיָּה, כִּי שָׁם מְקוֹם הַסֻּלָּם אֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב עוֹמֵד בְּבֵית אֵל, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ סֻלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים הַנְּשָׁמוֹת, וְשָׁם צוּר חָצְבוֹ שֶׁל הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא א): ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם״. כִּי מֵאוֹתוֹ צוּר שֶׁנִּקְרָא אֶבֶן שְׁתִיָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם הַכְּלָלִי, גַּם הָאָדָם שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם קָטָן נוֹצַר מִמְּקוֹם אוֹתוֹ צוּר, אֲשֶׁר בּוֹ מְקוֹם הַסֻּלָּם גַּם לַנְּשָׁמָה כָּאָמוּר. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר ״לֶךְ לְךָ״ כָּאן, וּבָעֲקֵדָה, וְכֵן בְּפָסוּק ״אֵלֶךְ לִּי אֶל הַר הַמּוֹר״, וְכֵן ״הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ״ - הָלַךְ לִמְקוֹם מְקוֹרוֹ, כִּי ״אֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ״. וְכֵן (דברים ב יג): ״קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ - הַיְינוּ גַּם כֵּן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן (ירמיה ה ה): ״אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדוֹלִים״ - כִּי שָׁם דִּירַת הַשְּׁלֵמִים. וְכֵן כָּל ״לִי״ וְ״לוֹ״ וּ״לְךָ״ וְ״לָהֶם״ שֶׁבַּמִּקְרָא פֵּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ זֶה. וְהֵבִין אַבְרָהָם מִמִּלַּת ״לֶךְ לְךָ״ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לְאֵיזֶה אֶרֶץ יֵלֵךְ.

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳ קוֹדֶם הֵרָאוֹת לוֹ, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַנִּבְרָאִים, שְׁנֵי טְעָמִים בַּדָּבָר: אוֹ לִהְיוֹת שֶׁהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִשְׁתַּדֵּל בְּהַכָּרַת בּוֹרְאוֹ מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה אָדָם זוּלָתוֹ, וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ מֵעַצְמוֹ בְּהִתְחַכְּמוּתוֹ (נדרים לב:), לָזֶה לֹא הֻצְרַךְ לְהִגָּלוֹת אֵלָיו אֶלָּא אָמַר אֵלָיו דִּבְּרוֹתָיו וּכְבָר הֻכַּר אֶצְלוֹ הַמְדַבֵּר.

אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי לֶהֱיוֹתוֹ אָדָם רִאשׁוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהִכִּיר אֱלֹהוּתוֹ וְדִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לָזֶה נָהַג ה׳ עִמּוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא הֶרְאָה שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו עַד שֶׁבָּחַן אוֹתוֹ אִם מְקַיֵּם גְּזֵרוֹתָיו, וּלְאַחַר שֶׁקִּיֵּם דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ אָז נִגְלָה אֵלָיו דִּכְתִיב (בראשית יב:ז) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁכְּבָר קָדְמָה וְנִשְׁתַּקְּעָה הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם מֵאַבְרָהָם וְהֻשְׁרְשׁוּ בִּקְדֻשָּׁה הָיָה נִגְלֶה לָהֶם תְּחִלָּה. וְצֵא וּלְמַד מֵאָבוֹת וּמִמֹּשֶׁה בַּסְּנֶה. וְדֶרֶךְ זֶה מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה פל״ט) שֶׁהֶעֱמִידוּ פָּסוּק (תהלים מה:יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״ וְגוֹ׳ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בַּתְּחִלָּה שִׁמְעִי וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ נִגְלָה אֵלָיו ״וַיֵּרָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמרוֹ ״וּרְאִי״. וְלֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמִיעָה וּרְאִיָּה כְּאַחַת אֶלָּא בְּהֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״שִׁמְעִי וּרְאִי בַּת״ אוֹ ״בַּת שִׁמְעִי וּרְאִי״ וְהִפְסִיק בֵּין ״שִׁמְעִי״ לְ״וּרְאִי״.

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁאָמַר ״מֵאַרְצְךָ״ אֵין מָקוֹם לוֹמַר ״מִמּוֹלַדְתְּךָ״, כִּי בְּצֵאתוֹ מֵאַרְצוֹ הִנֵּה הוּא יוֹצֵא גַּם מִמּוֹלַדְתּוֹ.

אָכֵן הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי בְּעֵרֶךְ צַעַר הַפְּרֵידָה קָטָן הוּא צַעַר פְּרֵידָתוֹ מֵאַרְצוֹ מִפְּרֵידַת מוֹלַדְתּוֹ, וּפְרֵידָתוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ מִפְּרֵידָתוֹ מִבֵּית אָבִיו, לָזֶה סִדֵּר הַהַדְרָגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב בָּרוּךְ הוּא לְאוֹהֲבָיו.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ, אַךְ לֹא יִהְיֶה כְּסֵדֶר יְצִיאָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים שֶׁיּוֹלִיךְ עִמּוֹ מוֹלַדְתּוֹ וּבֵית אָבִיו, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ יַעֲזֹב אַרְצוֹ וְיִפָּרֵד גַּם מִמּוֹלַדְתּוֹ וַאֲפִלּוּ מִבֵּית אָבִיו. אַךְ אַבְרָהָם לֹא הֵבִין זֶה בְּדִבְרֵי ה׳ וְלָקַח עִמּוֹ לוֹט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִין כֵּן, אֶלָּא שֶׁלּוֹט דָּבַק בּוֹ כְּאָמְרוֹ (בראשית יב:ד) ״וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט״ - דָּבַק בּוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית יב:ה) ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וְאֶת לוֹט״ וְגוֹ׳ - פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא דְחָפוֹ, עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְצָאָה שֶׁלֹּא יַכְלִימֵהוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כְּשֶׁמָּצָא סִבָּה קְטַנָּה שֶׁרָבוּ הָרוֹעִים, תֵּכֶף אָמַר אֵלָיו (בראשית יג:ט) ״הִפָּרֶד וְגוֹ׳ אִם הַיָּמִין״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר הוּא כִּמְעַט זָר שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל כָּךְ הַרְחָקָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיָה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהַפְרִידוֹ כִּדְבַר ה׳, לָזֶה תֵּכֶף בְּמָצְאוֹ סִבָּה דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְרָאִיתִי לְחַזֵּק פֵּרוּשׁ זֶה גַּם כֵּן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית יג:יד) ״וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ״ - מַאֲמָר זֶה יוֹכִיחַ כִּי יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה הָיָה ה׳ מָתַי יִפָּרֵד לוֹט, לְהַרְאוֹתוֹ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לוֹ בִּתְחִלַּת דָּבָר אֵלָיו, ״אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְלֹא הֶרְאָהוּ עַד עַתָּה שֶׁנִּפְרַד לוֹט, וְהוּא מַאֲמָר רִאשׁוֹן ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ״ - אָז אַרְאֶךָּ.

עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֶךְ לְךָ לְתוֹעַלְתְּךָ, וַהֲגַם שֶׁאֵין הַטּוֹבָה מְסוּבֶּבֶת מֵהִשְׁתַּדְּלוּת כְּאָמְרוֹ (תהלים עה:ז) ״לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְגוֹ׳ הָרִים״ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פכ״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כָּל הָרִים שֶׁבַּמִּקְרָא כְּמַשְׁמָעָהּ חוּץ מִזּוֹ שֶׁהִיא לְשׁוֹן הֲרָמָה, עַד כָּאן. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר לְצַד שִׁנּוּי מָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַרְצְךָ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צה:) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ יֵשׁ סִימָן וְהֵם בַּיִת תִּינוֹק וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (בבא מציעא עה:) מָאן דְּבִישׁ לֵיהּ בְּהַאי מָתָא וְלָא אָזִיל לְמָתָא אַחֲרִיתָא צוֹעֵק לִפְנֵי ה׳ וְאֵינוֹ נַעֲנֶה.

וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות דעות פרק ו): לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּשְׁכוּנַת אַרְיֵה וְלֹא בְּעִיר עִם רְשָׁעִים״, עַד כָּאן.

אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ, לִרְאוֹת אִם יְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן מִבְּלִי דַעַת הַמָּקוֹם, וְזֶה נִסָּיוֹן מֵהַנִּסְיוֹנוֹת. עוֹד רָמְזוּ שֶׁיַּרְאֶנָּה לוֹ כֻּלָּהּ דִּכְתִיב (בראשית י״ג:י״ד) ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה״ וְגוֹ׳ וְנָתַן לוֹ כֹּחַ הָרְאִיָּה לִרְאוֹת כֻּלָּהּ:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי בַּפָּסוּק (במדבר לה:לד) ״אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעוֹדָן בָּאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, פֵּרוּשׁ: רְאוּיָה לְךָ וְאַתָּה רָאוּי לָהּ. וְשִׁעוּר הַתֵּבָה הוּא אַרְאֶה אוֹתְךָ לָהּ וְאַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וּלְרוֹב הַהַצְלָחוֹת.