וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כׇּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהֹוָ֗ה אֶת־סְדֹם֙ וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהֹוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃

כי כלה משקה. אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם:

לפני שחת ה' את סדום ואת עמרה. הָיָה אוֹתוֹ מִישׁוֹר:

כגן ה'. לָאִילָנוֹת:

כארץ מצרים. לַזְּרָעִים (בראשית רבה):

באכה צער. עַד צֹעַר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דוֹרְשָׁהּ לִגְנַאי, עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה בָּחַר לוֹ לוֹט בִּשְׁכוּנָתָם:

וּזְקַף לוֹט יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת כָּל מֵישַׁר יַרְדְנָא אֲרֵי כֻלַהּ בֵּית שַׁקְיָא קֳדָם חַבָּלוּת יְיָ יָת סְדוֹם וְיָת עֲמֹרָא כְּגִנְתָא דַיְיָ כְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מָטֵּי לְצוֹעַר

ככר הירדן. מקום צמחים והכ"ף כפול או נעדר "מכר נרחב" (ישעי' ל כג) וכן בת עין, מן "בבת עינו" (זכריה ב יב):

משקה. זכר אחר נקבה וכן "תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ כו):

לפני שחת ד'. קודם שישחת, והוא שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש:

כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יֹאמַר כִּי אֶרֶץ הַכִּכָּר כֻּלָּהּ מַשְׁקִים אוֹתָהּ בָּרֶגֶל מִן הַיַּרְדֵּן כְּדֶרֶךְ הַנַּעֲשֶׂה בְּגַן ה' שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ב':י') "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", וּכְדֶרֶךְ שֶׁהִיא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים יא י) "וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק". וְהִזְכִּיר שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת, אָמַר "כְּגַן ה'", שֶׁהַמָּקוֹם הַטּוֹב בַּתַּחְתּוֹנִים כֵּן הוּא כֻּלּוֹ מַשְׁקֶה, וְהִזְכִּיר "כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", מָקוֹם יָדוּעַ לִרְעִיָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ספרי עקב לח), "כְּגַן ה'" לָאִילָנוֹת "כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" לַזְּרָעִים. יִרְצוּ לְפָרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בַּכִּכָּר נְהָרוֹת גְּדוֹלִים יַשְׁקוּ אִילָנֵי הַגַּנּוֹת כְּגַן ה', וּבוֹ יְאוֹרִים כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יַשְׁקוּ גַּן הַיָּרָק. וּבָחַר לוֹ לוֹט בָּזֶה כִּי הָאָרֶץ שֶׁיַּשְׁקוּ אוֹתָהּ כֵּן רְחוֹקָה מִן הַבַּצֹּרֶת וְטוֹבָה לְמִרְעֶה:

כי כלה משקה י״‎מ וירא את כל ככר כי הירדן משקה את כל הארץ.

כגן ה'. שאינו צריך להשקות. כדכתיב ״‎ונהר יוצא מעדן״‎. כך מצרים, שהרי נילוס עולה ומשקה אותה.