וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָֽה׃ {פ}

ממרא. שֵׁם אָדָם:

וּפְרַס אַבְרָם וַאֲתָא וִיתֵב בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא דִי בְחֶבְרוֹן וּבְנָא תַמָן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ

ופה פי' כי אלוני ממרא בחברון הוא:

וַיֶּאֱהַל אַבְרָם. עָשָׂה וְסִדֵּר אָהֳלֵי מִקְנֵהוּ אָנָה וְאָנָה.

וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא. וְהוּא אַחַר כָּךְ בָּא וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא.

ויאהל אברם ויבא וישב היה לו לכתוב ויבוא אברם ויאהל וישב, אלא ויאהל דהכא אינו לשון תיקון אהל, אלא לשון סתירת אהל. יש הרבה מלות בלשון הקדש כתובות בענין אחד ויש להם שני פירושים זה להפך מזה. כגון והרים את הדשן ועשית סירותיו לדשנו ועוד הרבה. אף כאן ויאהל אידיש״‎א אפבולינ״‎א בלע״‎ז כלומר עקר אהלו ממושבו ראשון שהיה בארץ כנען ותקעו באלני ממרא.