בְּרֵאשִׁית י״ג · ו׳

וְלֹא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃

במילים פשוטות

הארץ לא נשאה אותם לשבת יחדיו, מפני שרכושם היה רב ולא יכלו לשבת יחד. רש״י מבאר שהארץ לא היתה יכולה לספק מרעה מספיק למקניהם, ומעיר שהלשון קצרה וצריך להוסיף עליה ״ולא נשא אותם מרעה הארץ״, ולכן נכתב ״נשא״ בלשון זכר. אבן עזרא דן בצורת המילה ״יחדו״. הפסוק מסביר את שורש הבעיה: עדרי אברם ולוט היו כה גדולים עד שהמרעה באזור לא הספיק לשניהם. אין זה סכסוך אישי אלא מציאות של צרות המקום מול ריבוי הרכוש, שאילצה את השניים לשקול הפרדה ביניהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ולא נשא אתם. לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם, וְלָשׁוֹן קָצָר הוּא, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף עָלָיו, כְּמוֹ וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם מִרְעֵה הָאָרֶץ, לְפִיכָךְ כָּתַב וְלֹא נָשָׂא בִּלְשׁוֹן זָכָר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְלָא סוֹבָרַת יָתְהוֹן אַרְעָא לְמִיתַב כַּחֲדָא אֲרֵי הֲוָה קִנְיָנְהוֹן סַגִּי וְלָא יְכִילוּ לְמִיתַּב כַּחֲדָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יחדו. לשון שנים, ורבים, "ויענו כל העם יחדו" (שמות יט ח), והיא מלה זרה, ואין פירושו כמו יחד, רק כמו יחיד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם הָאָרֶץ. מִרְעֵה הָאָרֶץ לֹא הָיָה מַסְפִּיק לִשְׁנֵיהֶם, לְפִיכָךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ולא נשא אתם. מצינו גם במקום אחר ארץ לשון זכר ״‎יסוב כל הארץ כערבה״‎ (זכריה יד,י). ״‎בעברת ה׳‎ צבאות נעתם ארץ״‎ (ישעיה ט,יח). ובפסוק אחר אנדרוגינוס, ״‎אבל אומללה ארץ״‎ (ישעיה לג,ט)

כי היה רכושם רב. ודבר זה גרם מריבה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל