אֵ֣ת כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃

הכתוב מונה שוב את ארבעת המלכים, כדרלעמר מלך עילם, תדעל מלך גויים, אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר, ומסכם: ארבעה מלכים את החמישה. רש״י מדייק מן הביטוי שאף על פי שהיו הארבעה מעטים כנגד החמישה, ניצחו המעטים, להודיע שגיבורים היו, ואף על פי כן לא נמנע אברהם מלרדוף אחריהם. אבן עזרא מבאר ש״את כדרלעמר״ פירושו עם כדרלעמר. כך מדגיש הכתוב את עוצמתם של ארבעת המלכים, שהכניעו חמישה מלכים. הדגשה זו נועדה להבליט בהמשך את גבורתו ואת ביטחונו של אברם, שלא נרתע מלרדוף אחר צבא מנצח וחזק זה כדי להציל את לוט.