בְּרֵאשִׁית ט״ז · ד׳

וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

אברם בא אל הגר, היא מתעברת מיד, וכאשר היא מרגישה שהרתה - גבירתה שרה נעשית קלה ומזולזלת בעיניה. רש״י מבאר שהגר הרתה כבר מן הביאה הראשונה, ומסביר מה חשבה הגר בליבה: היא אמרה על שרה ששרה אינה כפי שהיא נראית כלפי חוץ, שהיא מציגה עצמה כצדקת אך אם היתה באמת צדקת לא היתה נמנעת ממנה לידה כל השנים הללו, ואילו הגר עצמה התעברה מיד. כלומר הגר זלזלה בשרה מתוך גאווה על כך שזכתה בקלות למה שגבירתה לא זכתה בו במשך שנים רבות. הפסוק פותח את שרשרת המתחים שבין שרה להגר.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויבא אל הגר ותהר. מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה):

ותקל גברתה בעיניה. אָמְרָה שָׂרַי זוֹ אֵין סִתְרָהּ כִּגְלוּיָהּ מַרְאָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהֵרָיוֹן כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, וַאֲנִי נִתְעַבַּרְתִּי מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִיאַת וַחֲזַת אֲרֵי עֲדִיאַת וּקְלַת רִבָּנְתַּהּ בְּעֵינָהַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ותקל. הנה הנעלם אשר בין האות המשרת ואות השרש תחת הדגש הנתון להתבלע אות הכפל והוא מבנין נפעל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל