וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃

ה׳ ממשיך ואומר לאברם שהוא כורת עמו ברית וירבה אותו במאוד מאוד. רש״י מבאר שהברית הזאת היא ברית של אהבה וגם ברית הארץ - שינחיל לו את הארץ בזכות מצוות המילה. הספורנו מסביר שבאופן זה יקיים ה׳ את בריתו עם אברם, להיות לו לאלוהים ולזרעו אחריו, כאשר ילמד אותם ללכת בדרכי ה׳. הפסוק מקשר בין המצווה שנצטווה אברם בפסוק הקודם לבין השכר הגדול שיבוא בעקבותיה: ריבוי עצום של זרע וירושת הארץ. הברית מוצגת כאן כיחס הדדי - אברם מקיים את המצווה, וה׳ מגדיל אותו ומקים עמו ברית נצחית.