בְּרֵאשִׁית י״ז · כ״ב

וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃

במילים פשוטות

ה׳ מסיים לדבר עם אברהם ומסתלק מעליו. רש״י מבאר שהלשון ״מעל אברהם״ היא לשון נקייה כלפי השכינה, ושלמדנו מכאן שהצדיקים הם מרכבתו של המקום. הרמב״ן מביא את דברי בראשית רבה ש״האבות הן הן המרכבה״, ומרמז לעניין עמוק. הספורנו מבאר שהסתלקות זו היא היפך ״ויצא קין מלפני ה׳״. הכלי יקר מסביר שאין שום אמצעי בין ה׳ לבין האבות, ומחיצתם לפנים ממחיצת מלאכי השרת. הפסוק חותם את מעמד הברית הגדול: לאחר שנמסרו לאברהם כל דברי ה׳ על הברית, על שינוי השמות ועל לידת יצחק, מסתלקת השכינה, ואברהם עובר מיד למעשה - לקיום מצוות המילה.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, ספורנו, כלי יקר, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מעל אברהם. לְשׁוֹן נְקִיָּה הוּא כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, וְלָמַדְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם (בראשית רבה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשֵׁיצֵי לְמַלָּלָא עִמֵהּ וְאִסְתַּלַּק יְקָרָא דַיְיָ מֵעִלָּווֹהִי דְּאַבְרָהָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם לְשׁוֹן כָּבוֹד כְּלַפֵּי הַמָּקוֹם, וְלָמַדְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל הקב"ה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ז:כ"ב). אֲבָל לְשׁוֹנָם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ז:ו'), הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, יִרְמֹז לְמָה שֶׁכָּתוּב (מיכה ז כ) "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם" "וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי" (בראשית ל"א:מ"ב), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. וְהַהֵפֶךְ "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'" (בראשית ד:טז).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת הֵן הֵן מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם. הוֹרָה בָּזֶה שֶׁאֵין שׁוּם אֶמְצָעִי בֵּין הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבֵין הָאָבוֹת, וְיִהְיֶה מְחִצָּתָם לִפְנִים מִמְּחִצַּת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר כג, כג), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, כז) ״מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם״. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹנוֹ לְמַעְלָה, וּמִתַּחְתָּיו הָאָבוֹת שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם, כִּי הֵמָּה מַחֲזִיקִים הַכִּסֵּא כִּבְיָכוֹל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג, כו) ״רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ״, רוֹצֶה לוֹמַר: אַתָּה עוֹזֵר לִי כִּבְיָכוֹל, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תהלים רמז תתע״ט) שֶׁהַצַּדִּיקִים מוֹסִיפִין כֹּחַ בִּגְבוּרָה שֶׁלְּמַעְלָה כוּ׳. וְטַעַם לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַל אֱלֹהִים״, הַיְינוּ שֶׁיִּתְעַסֵּק אַבְרָהָם בַּמִּילָה וְלֹא יִתְעַכֵּב כָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה אֶצְלוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל