וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. לֹא נֶאֱמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָהָם״, לְפִי שֶׁשְּׁמוֹ וְעַצְמוּתוֹ הָיוּ שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי שְׁמוֹ ״אַבְרָהָם״ עַל שֵׁם ״אַב הֲמוֹן גּוֹיִם״ מוֹרֶה עַל הַשְּׂרָרָה וְהַהִתְנַשְּׂאוּת, וְעַצְמוּתוֹ הָיָה עָנָיו מִכֹּל, כִּי כֵן מוֹרֶה מַה שֶּׁאָמַר ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״ (בראשית יח:כז). וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלֶה בְּיוֹתֵר עַל הַגְּדוֹלִים מִצַּד גְּדֻלָּתָם, עַל כֵּן לֹא אָמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָהָם״ לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא מִצַּד הֱיוֹתוֹ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נִרְאָה אֵלָיו ה׳, כִּי אִם מִצַּד מַהוּת עַצְמוּתוֹ, כִּי הָיָה עָנָו וּשְׁפַל בֶּרֶךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צב.) ״אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ כִּי אִם עַל חָכָם, גִּבּוֹר, עָשִׁיר וְעָנָו״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֵּרָא אֵלָיו״ בִּשְׁבִיל עַצְמוּתוֹ הַמּוֹרָה עַל הָעֲנָוָה, וְלֹא בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַמּוֹרֶה עַל הַהֵפֶךְ.
דָּבָר אַחֵר, בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי מִתְּחִלָּה נִגְלָה ה׳ אֵלָיו מִצַּד הֱיוֹתוֹ אַבְרָם אָב לַאֲרָם, מִצַּד שֶׁהִכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם. וּמִצַּד שֶׁהָיָה אָב לְכוּלָּם נִגְלָה אֵלָיו ה׳, אֲבָל מִצַּד עַצְמוּתוֹ לֹא הָיָה רָאוּי עֲדַיִן לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, לְפִי שֶׁהָיָה עָרֵל וּבַעַל מוּם. וְעַכְשָׁיו שֶׁנִּמּוֹל, נִרְאָה אֵלָיו ה׳ אֲפִלּוּ מִצַּד עַצְמוּתוֹ. וּלְהוֹרוֹת עַל זֶה שֶׁמַּרְאָה זוֹ הָיְתָה בַּעֲבוּר הַמִּילָה, נִרְאָה אֵלָיו בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, כִּי לְדַעַת רַשִֹׁ״י הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה. וְנִרְאֶה שֶׁלָּמַד זֶה מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּאֵלוֹנֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְכִי הָיָה בַּפַּעַם הַהוּא בְּהַרְבֵּה אֵלוֹנִים? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּאֵלוֹן מַמְרֵא״, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵלוֹנִים הַרְבֵּה הָיוּ לְמַמְרֵא וְהָיוּ אָהֳלֵי אַבְרָהָם מִתְפַּשְּׁטִים בְּכוּלָּם, מִכָּל מָקוֹם הָיָה דַּי כְּשֶׁיִּתְפַּשֵּׁט זֹהַר זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתוֹ אֵלוֹן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵן בּוֹ. אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁהָיָה לְמַמְרֵא אֵיזוֹ זְכוּת וְחֵלֶק בְּמִצְוַת הַמִּילָה, עַל כֵּן נִרְאָה ה׳ בְּכָל אֵלוֹנָיו. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר גַּם כֵּן ״וַיֵּרָא אֵלָיו״, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁמָּא כָּל יְלִידֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיוּ בְּאוֹתָן אֵלוֹנִים וְכוּלָּם נִמּוֹלוּ, עַל כֵּן יִזְרַח אוֹר ה׳ עַל כּוּלָּם וְלֹא בַּעֲבוּר מַמְרֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיֵּרָא אֵלָיו״ ה׳, לְמַעֵט כָּל יְלִידֵי בֵּיתוֹ וּמִקְנַת כַּסְפּוֹ. וְאִם כֵּן וַדַּאי זְכוּתוֹ שֶׁל מַמְרֵא גָּרְמָה, כָּאָמוּר.
וְיִתָּכֵן לוֹמַר בְּאֵלוֹנֵי אֵינוֹ לְשׁוֹן מִישׁוֹר, אֶלָּא מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ אִילָנוֹת שֶׁל מַמְרֵא, וְיוֹכִיחַ עַל זֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ״ (בראשית יח:ד), כִּי הָיוּ שָׁם אִילָנוֹת הַרְבֵּה. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קח) מִנַּיִן לַמִּילָה שֶׁהִיא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, נֶאֱמַר עָרְלָה בָּאִילָנוֹת וְנֶאֱמַר עָרְלָה כָּאן, מַה לְּהַלָּן מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף הַמִּילָה בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה מו ה) שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְסֻפָּק מֵהֵיכָן יָמוּל, אִם מִן הַפֶּה אוֹ מִן הָאֹזֶן אוֹ מִן הַלֵּב כוּ׳, עַל כֵּן נִגְלָה אוֹר ה׳ אֶל כָּל הָאִילָנוֹת כְּמַרְאֶה מָקוֹם לוֹמַר הִסְתַּכֵּל בְּאִילָנוֹת אֵלּוּ וְתִלְמַד מֵהֶם, כִּי עִקַּר זְרִיחַת כְּבוֹד ה׳ עַל מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וּמִזֶּה לְמוֹד הֶקֵּשׁ שֶׁתֶּחֱזֶה אֱלוֹהַּ מִבְּשָׂרְךָ (איוב יט:כו) מִצַּד מָקוֹם הַדּוֹמֶה לָאִילָנוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם קָשֶׁה לָמָּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ אִילָנוֹת שֶׁל מַמְרֵא, וְעוֹד אֵיךְ עָשָׂה אַבְרָהָם קֹדֶם שֶׁזָּרְחָה עָלָיו כְּבוֹד ה׳? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁמַּמְרֵא נָתַן לוֹ עֵצָה מִסְּבָרָא שֶׁהַמִּילָה בְּמָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו כְּבוֹד ה׳ בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא, וּבְזֶה מְיֻשָּׁב הַכֹּל, כִּי פֵּרוּשׁ יָקָר הוּא.
וְהוּא יוֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. הוֹרָה שֶׁמִּשְּׁנֵי צְדָדִים הָיָה רָאוּי לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. הָאֶחָד הוּא, שֶׁיָּשַׁב פֶּתַח הָאֹהֶל לִרְאוֹת אִם יָבוֹאוּ אוֹרְחִים, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה הָאָדָם זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יז טו) ״אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ״. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב כַּ״ף שֶׁל כְּחֹם הַיּוֹם, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בְּחֹם הַיּוֹם, אֶלָּא שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַמְצַפֶּה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג כ) ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ״, כִּי בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו ז) ״לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״. ב׳ מִצַּד שֶׁיָּשַׁב בְּחֹם הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁמֶשׁ מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, עַל כֵּן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהִגָּלוֹת אֵלָיו כְּבוֹד ה׳ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה.
וּמַה שֶּׁאָמְרוּ (ב״מ פו:) יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה כוּ׳, נִרְאֶה שֶׁבַּעַל מִדְרָשׁ זֶה סוֹבֵר שֶׁאַבְרָהָם נִמּוֹל בְּיוֹם כִּפּוּר, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ (בפרקי דרבי אליעזר כט) מִן פָּסוּק ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ (בראשית יז:כו). וְאִם כֵּן, עַל כׇּרְחֲךָ לֹא נִרְאָה אֵלָיו ה׳ בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְמִילָה, כִּי אַבְרָהָם עָשָׂה סְעוּדָה לַמַּלְאָכִים וְהֶאֱכִילָם וְגַם בְּנֵי בֵיתוֹ בִּשְּׁלוּ וְעָשׂוּ מְלָאכָה בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁהֲרֵי לְמַאן דְּאָמַר פְּרוֹס הַפֶּסַח הָיָה וְהֶאֱכִילָם מַצּוֹת, אִם כֵּן וַדַּאי לֹא רָצָה לְהַעֲבִירָם מֵעַל מִצְוַת ה׳, וְאִם תֹּאמַר שֶׁיּוֹם זֶה הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, מִכׇּל מָקוֹם הֲרֵי אֵין מְבַשְּׁלִים בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ גּוֹי. וְהוּא הָיָה מְסֻפָּק שֶׁמָּא הֵם עַרְבִיִּים, וְאֵיךְ בִּשְּׁלוּ לָהֶם וְאֵיךְ הֶאֱכִילָם, כִּי שֶׁמָּא הֵם צַדִּיקִים? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן לַמִּילָה לֹא נִגְלָה אֵלָיו ה׳. וְאִם כֵּן קָשֶׁה, לָמָּה לֹא נִגְלָה אֵלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלְּפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין הַכְּאֵב גָּדוֹל כׇּל כָּךְ, וְאִם כֵּן גַּם בַּשֵּׁנִי לֹא נִגְלָה אֵלָיו, כִּי אִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי אָז הַכְּאֵב גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית לד:כה) ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים״. אֲבָל מִסְּבָרָא הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁגַּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּקְּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכְּאֵב גָּדוֹל כׇּל כָּךְ, אֶלָּא מִמַּה שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן הָיָה יוֹם כִּפּוּר אוֹ פֶּסַח, אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהִקְפִּיד דַּוְקָא עַל יוֹם שֶׁהַכְּאֵב גָּדוֹל בּוֹ בְּיוֹתֵר.
וְהוּא יֹשֵׁב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: חָסֵר כְּתִיב, בִּקֵּשׁ לַעֲמוֹד, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֵׁב, וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ כוּ׳. וְכָל מַשְׂכִּיל יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, מָה עִנְיַן יְשִׁיבָה זוֹ לִישִׁיבַת הַדַּיָּנִים, וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ ה׳ כָּזֹאת בִּישִׁיבָה זוֹ דַּוְקָא? עַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי, מִדְּלֹא הִזְכִּיר בְּמַרְאָה זוֹ שׁוּם דִּבּוּר אוֹ צִוּוּי, וַדַּאי תַּכְלִית מַרְאָה זוֹ הָיְתָה לְאַבְרָהָם לְהוֹדִיעוֹ רִשְׁעַת אַנְשֵׁי סְדוֹם. וְהִפְסִיק בְּאָמְרוֹ ״וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו״, דְּהַיְנוּ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, כִּי עַל יְדֵי זֶה יַסְכִּים אַבְרָהָם עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל טז מט) ״הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵךְ״ וְגוֹ׳ ״וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה״. וְיָדוּעַ שֶׁאוֹרֵחַ בְּרַגְלָיו לֹא יָבֹא, וּרְאָיָה מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁלֹּא רָצוּ לִתֵּן לָהֶם אַכְסַנְיָא. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַלּוֹת לְאַבְרָהָם עַל יְדֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ, כִּי הָיָה גָּלוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לַמַּלְאָכִים אַכְסַנְיָא, וְעַל כֵּן יָדַע אַבְרָהָם בָּזֶה כִּי בַּדִּין הֵם חַיָּבִים כְּלָיָה. וְקָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁהוֹשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבֵית דִּין שֶׁלְּמַטָּה עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט מֻסְכָּם מִשְּׁתֵי בָּתֵּי דִינִין אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדוֹם״ וְגוֹ׳ ״מֵאֵת ה׳״. וְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב ״וַה׳״, הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״מֵאֵת ה׳״, שֶׁבֵּית דִּינוֹ לָקְחוּ הַמָּטָר הַהוּא מֵאֵת ה׳. וְאֶת אַבְרָהָם הוֹשִׁיב בְּבֵית דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשִׁיב אֶת הָאָבוֹת בַּדִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ו ב) ״שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳ וְהָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אָרֶץ״. וּכְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט:): לֶעָתִיד יֹאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ כוּ׳. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם״ וְגוֹ׳ ״כִּי יְדַעְתִּיו״ וְגוֹ׳ ״לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט״. כִּי בְּסִבָּה זוֹ יַסְכִּים עֲלֵיהֶם לְאַבְּדָן, יַעַן כִּי לֹא עָשׂוּ צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר סֻפַּר מִדַּיָּנֵי שֶׁקֶר שֶׁל סְדוֹם (סנהדרין קט:). אוֹ יֹאמַר, מֵאַחַר שֶׁאַבְרָהָם אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, אוּלַי יְהַפֵּךְ בִּזְכוּתָם לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה, וְזֶהוּ צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כִּי אֵיזוֹ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְדָקָה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה בִּצּוּעַ. וְאַחַר שֶׁהוֹשִׁיב אֶת אַבְרָהָם בַּדִּין עַל אַנְשֵׁי סְדוֹם, עַל כֵּן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֵׁב, וְאַתָּה סִימָן לְבָנֶיךָ כוּ׳.
וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְהֵם יוֹשְׁבִים, נִרְאֶה שֶׁלָּמַד זֶה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְהוּא יוֹשֵׁב״, כִּי מִלַּת ״וְהוּא״ נִרְאֵית מְיֻתֶּרֶת, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם״ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן, וְאַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״. אֶלָּא ״וְהוּא יוֹשֵׁב״ בָּא לְמַעֵט הַשְּׁכִינָה מִיְּשִׁיבָה, כִּי ״יֵשֵׁב״ חָסֵר יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ לְשׁוֹן עָבָר, כְּאִלּוּ אָמַר שֶׁיָּשַׁב לְשֶׁעָבַר אֲבָל עַכְשָׁו לֹא יָשַׁב, וּקְרֵי בֵּיהּ גַּם ״יוֹשֵׁב״, וְאִם כֵּן הַכֹּל בְּמַשְׁמָע. וְטַעַם לַדָּבָר, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, כב) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָעֵד, הוּא הַבַּעַל דִּין, הוּא הַדַּיָּן. עַל כֵּן עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחִלָּה לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הַבַּעַל דִּין וְהָעֵד, כִּי דַּרְכָּם בַּעֲמִידָה דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב) ״כִּי רִיב לַה׳ עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח״, הֲרֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הַבַּעַל דִּין. וְעַל כֵּן עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ שֶׁכָּל בַּעַל דִּין וְעֵד דִּינָם בַּעֲמִידָה, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִן הַפָּסוּק (דברים יט, יז) ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם לְדַיָּן וְיָשַׁב לוֹ עִם הַדַּיָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב, א) ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״, וְזֶהוּ בִּשְׁעַת הַוִּכּוּחַ וְהַטְּעָנוֹת וְהָעֵדוּת, וְאַחַר כָּךְ ״בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט״, יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶם וְשׁוֹפֵט. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ יָקָר וְנִכְבָּד.
כְּחֹם הַיּוֹם. כְּבָר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה כִּי בִּישִׁיבָה זוֹ הוֹשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדִּין אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר ״שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה׳״ (מיכה ו, ב), כִּי אֵין דּוֹרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ. וּמָצִינוּ שֶׁרֹב מִשְׁפַּט הָרְשָׁעִים בַּבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא, ח) ״לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ״. וְכֵן נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם (בראשית יט, כג-כד) ״הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה, וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם״. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַבְרָהָם בָּא לִכְלַל יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ וּתְנוּעָתוֹ.
וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעֲקֵידָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עַל פָּסוּק ״וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ (דברים ד לט), כְּשֶׁתֵּדַע מַהֲלַךְ הַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי וּתְנוּעוֹתָיו, תַּכִּיר וְתֵדַע כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים. וּפֵרֵשׁ הָרַב שֶׁזֶּהוּ הַמַּרְגָּלִית הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם (בבא בתרא טז:), כִּי הוּא הָיָה קוֹרֵא בְּגָרוֹן מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְמוֹתוֹ תָּלָה יְדִיעָה זוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה כָּאָמוּר. אִם כֵּן, בֹּקֶר וְיוֹדַע מְצִיאוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה, וְהָרְשָׁעִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלַּת ה׳ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ, דִּינָם גָּרְמוּ לַבֹּקֶר, כִּי הַבֹּקֶר מְחַיְּבָם וּמְקַטַּע רַגְלֵיהוֹן דְּרַשִּׁיעֵי. עַל כֵּן אָמַר שֶׁאַבְרָהָם נִרְאָה אֵלָיו ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״, וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם, כִּי הָיָה מְחַשֵּׁב בְּמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַמֵּם הַיּוֹם, וּמִתּוֹךְ חֲקִירָה נִרְאָה אֵלָיו ה׳. אֲבָל אַנְשֵׁי סְדוֹם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה׳ נִדּוֹנוּ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, לָכֵן נֶאֱמַר ״כְּחֹם הַיּוֹם״, כִּי זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֶׁל סְדוֹם. דָּבָר אַחֵר: לְכָךְ הִזְכִּיר ״כְּחֹם הַיּוֹם״, כִּי כָל דַּיָּן צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה כְּאִלּוּ הַגֵּיהִנֹּם פָּתוּחַ תַּחְתָּיו (זהר שמות קיז.), וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁלְּשׁוֹן ״כְּחֹם הַיּוֹם״ נִדְרָשׁ עַל הַגֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג יט) ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ וְגוֹ׳. וְלָמְדוּ מִכָּאן שֶׁאַבְרָהָם אֵינוֹ מַנִּיחַ לְגֵיהִנֹּם כָּל הַנִּמּוֹלִים. כָּךְ לְפִי דַּרְכֵּנוּ יְפֹרַשׁ זֶה עַל זֶה הַדַּיָּנִים.
