וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

אברהם משכים בבוקר אל המקום אשר עמד שם לפני ה׳. ספורנו מבאר שזה המקום שבו ליווה אברהם את המלאכים, כי שם הייתה עליו יד ה׳, וזאת מפני שחשב לבקש עליהם רחמים אחר שלא מצא להם זכות בדין. אברהם חוזר אל המקום שבו התפלל והתדיין עם ה׳ על גורל סדום, כדי לראות מה עלה בגורל הערים. השכמתו מבטאת את דאגתו העמוקה ואת רצונו לדעת אם הועילה תפילתו. הפסוק פותח את קטע ראייתו של אברהם את ההפיכה, וקושר בין תפילתו הקודמת לבין התבוננותו עתה בתוצאות הדין.