בְּרֵאשִׁית י״ט · ל״ג

וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הבנות משקות את אביהן יין בלילה, והבכירה שוכבת עם אביה, ולוט לא ידע בשכבה ובקומה. רש״י שואל מהיכן נזדמן להן יין במערה, ומשיב שהזדמן להן כדי להוציא מהן שתי אומות. עוד מעיר רש״י שאצל הצעירה כתוב ״ותשכב עמו״, ואילו כאן ״ותשכב את אביה״, ומבאר שהצעירה, שלא פתחה בזנות אלא אחותה לימדה אותה, חסך עליה הכתוב ולא פירש. אבן עזרא מבאר ש״בשכבה״ הוא שם הפועל. במילים ״ולא ידע״ מדגיש הכתוב שלוט לא היה שותף מדעת למעשה, ומכאן צומחות שתי האומות שיתוארו בהמשך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ותשקין וגו'. יַיִן נִזְדַּמֵּן לָהֶן בַּמְּעָרָה לְהוֹצִיא מֵהֶן שְׁנֵי אֻמּוֹת:

ותשכב את אביה. וּבַצְּעִירָה כְתִיב וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ? צְעִירָה, לְפִי שֶׁלֹּא פָּתְחָה בִזְנוּת אֶלָּא אֲחוֹתָהּ לִמְּדַתָּה חָסַךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב וְלֹא פֵּרֵשׁ גְּנוּתָהּ; אֲבָל בְּכִירָה שֶׁפָּתְחָה בִזְנוּת פִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ.

ובקומה. שֶׁל בְּכִירָה נָקוּד, לוֹמַר, שֶׁבְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַעַפּ"כֵ לֹא נִשְׁמַר לַיִל שֵׁנִי מִלִּשְׁתּוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת לַסּוֹף מַאֲכִילִים אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאַשְׁקִיאָה יָת אֲבוּהֶן חַמְרָא בְּלֵילְיָא הוּא וְעַלַּת רַבְּתָא וּשְׁכִיבָא עִם אֲבוּהָא וְלָא יְדַע בְּמִשְׁכְּבַהּ וּבְקִימַהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בְשכבָהּ. שם הפועל, ואם היא בחירק, וכן "בְשִבְרִי לכם" (ויקרא כו כו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ותשכב את אביה לפי פרש״‎י משמע שעשתה שלא כהוגן. וא״‎ת הא אמרינן בב״‎ק לעולם יקדים אדם במצות שבשביל לילה אחת שקדמה בכירה וכו׳‎ אלא י״‎ל שעשתה יפה במה שקדמה אבל מפתיחת בקשת הזנות ומה שלמדה את אחותה עשתה שלא כהוגן.

ובקומה נקוד.

מקור: ספריא · נחלת הכלל